שער הכוונות למהרח"ו דפוס ראשון –
עותק מיוחד עם הגהות גדולי המקובלים: רבי שמעון אהרן אגסי מבגדאד, החסיד רבי שם טוב הכהן, רבי אהרן משה פירירא ורבי נסים עני
מספרי היסוד בקבלת האריז"ל: שער הכונות והוא השער הששי מספר 'שמונה שערים' לקדוש עליון רבינו האריז"ל, אשר נכתב בידי בחיר תלמידיו רבינו חיים ויטאל, עם תוספות ממנו ומחבריו. נערך בידי רבי שמואל ויטאל (מהרש"ו), בנו של מהרח"ו.
שער זה מכיל את הכוונות הקבליות, שמות המלאכים והצירופים המסוגלים שיש לכוון בתפילות לימות החול והשבתות, מועדים טובים וימים נוראים, והן משמשות את גדולי המקובלים לדורותיהם בתפילותיהם הזכות, הבוקעות שערי שמים.
– – – – – – –
עותק חשוב ויקר הערך, אותו שלח המקובל האלוקי רבי ששון בכ"ר משה פרסייאדו ראש ישיבת המקובלים 'בית א-ל', מירושלים לבגדאד, בשנת תרל"ד, לידיו של המקובל הצעיר רבי שמעון אהרן אגסי בעל 'בני אהרן', ידיד נפשו של רבי יהודה פתייה – לימים מגדולי המקובלים.
רבי יהודה פתיה התבטא על שני גדולי מקובלי בגדאד – ה'בן איש חי' ורבי שמעון אהרן אגסי, כי
"המה בזכותם וצדקתם היו מגינים על העיר" (ראה להלן בהרחבה).
רבי שמעון אהרן היה כבן 22 שנים בלבד בעת קבלת הספר, והוא התרגש כל כך עד שהכין נוסח נלהב ומרגש על קבלת הספר, בן 29 שורות (!) אותו כתב בעמוד הראשון:
"וחדאי נפשאי בהאי יומא טבא, יומא שאתא ממערבא, ירושלים דדהבא… סיפרי דרב… אריה דבי עילאה מרן מלכא האר"י החי זיע"א…".
בתוך דבריו אלו מתאר רבי שמעון אהרן כמה ספרי קבלה שקיבל מירושלים מידי רבי ששון בכ"ר משה "אשר כבר יצא מוניטין שלו בעולם בחיבורו הקדוש הנק'[רא] שמן ששון".
לאחר מכן כותב תפילה לקב"ה "שיאיר עינינו בתורת אמת [=תורת הקבלה], ויפתח לנו שערי חכמה בינה ודעת, להבין ולהשכיל עמקי סודות תורתו על אמיתותם…", וממשיך בתפילתו ע"ד הקבלה, וחותם:
"הכ"ד הצעיר… החותם ביום ה' בש"ק כ"ה חודש תשרי התרל"ד ליצירה, הבוטח בצור מחסי, הצעיר שמעון אהרן אגסי יצ"ו, יחי שמו לעד אכי"ר".
לאורך הספר מופיעות למעלה מ-30 הגהות בכתב ידו האופייני והדק של רבי שמעון אהרן, הגהה אחת חתומה: "שב"א [שמעון בן אהרן] יצ"ו" (דף קכה עא).
חלק מהגהותיו הן העתקת הערות רבי יעקב צמח על סידור התפילה (בבדיקה מדגמית מצאנו הערות אלו מודפסות ב'סידור כוונות התפילה בקצרה', ירושלים תשמ"ו, ושם מציינים כי נדפס לראשונה מכת"י).
מלבד הגהות רבי שמעון אהרן, מופיעות כאן עוד הגהות בכתב ידם של כמה מגדולי חכמי תורת הנסתר בירושלים ומראשי ישיבת המקובלים הנודעת 'בית א-'ל, אשר כפי הנראה למדו בספר קודם שנשלח לבגדאד:
- רבי שם טוב הכהן – למעלה מ-10 הגהות. הרב "החסיד", ממקובלי שאלוניקי, ולאחר מכן מראשי ישיבת המקובלים 'בית א-ל'. נפטר בשנת תרמ"ח. ראה אודותיו: מן הגנזים יב עמ' ת-תא.
- רבי אהרן משה פירירה – מספר הגהות קצרות בדפים קלז-קלח. בעל 'תולדות אהרן ומשה' וספרים נוספים. אף הוא ממקובלי שאלוניקי, בשנת תר"ח עלה לאר"י והוכר כאחד מן האריות שבחבורה. נפטר בשנת תרמ"ז.
- רבי נסים עני – הגהה בדף טו ע"א. תלמיד רבי עבדאללה סומך וידיד נעוריו של רבי אליהו מני אב"ד חברון עמו המתיק סוד בחכמת הקבלה. עלה עמו מבגדאד לירושלים בשנת תרי"ז ונמנה עם גדולי חכמי בית מדרש המקובלים 'בית אל'. ערך לדפוס את הספר 'דברי שלום' לנכד הרש"ש וכן כתב הגהות רבות על ספרי קבלה. נפטר בשנת תר"ס.
המקובל האלוקי רבי שמעון אהרן אגסי בעל 'בני אהרן' (תרי"ב-תרע"ג) – מגדולי המקובלים בארצות המזרח במאה הקודמת. היה תלמידו המובהק של רבי יצחק מרדכי ששון נכדו של חכם ששון שנדוך. זכה להערכה רבה מרבינו ה'בן איש חי' אשר כינהו "אהובינו הרב הכולל" (שני אליהו ח"א דרוש ט דף כא ע"ב). כבר מגיל צעיר ביותר החל לעסוק בקבלה, ונודע במיוחד בקשרי ידידותו עם רבי יהודה פתיה, שאף הוא היה אז מקובל צעיר.
מחבר כמה ספרים בקבלה, ובראשם נודע ספרו 'בני אהרן' על שער הגלגולים, אותו ערך במשך קרוב לעשור: את שמו קרא על שם בנו שנפטר בצעירותו ערב חתונתו, והפיצו חינם אין כסף לכל חכם ומבין.
רבי יהודה פתייה כותב דברים נפלאים על רעו הגדול רבי שמעון אהרן, בנשימה אחת יחד עם ה'בן איש חי': "והנה בעירנו בג'דאד יע"א היו לנו שנים כרובים זהב הסוככים על העיר מבית ומבחוץ,
והמה היו אשר היו לנו לחומה ולמחסה ביום זעם… שני צדיקים אלו הם לבדם היו נמצאים בעירנו שרוב עסקם היה בעץ חיים ובשמונה שערים, כל אחד ואחד הוא עוסק לבדו בחדר משכיתו בפני עצמו,
והמה בזכותם וצדקתם היו מגינים על העיר, זה מפה וזה מפה" (ראה בהרחבה לספר אמרי שלום, הוצאת 'אהבת שלום', בפרק תולדות חייו של המחבר).
הרב החסיד המקובל רבי ששון בכ"ר משה (תקפ"ה-תרס"ג) היה מגדולי המקובלים האחרונים, שימש כשליח ציבור וראש המכוונים בישיבת 'בית א-ל' במשך כעשרים שנה. כתב ביאורים מקיפים לרוב תורת המהרח"ו, בהיקף שלא מצינו כמותו. ספריו הם אבן יסוד בהבנת כתבי המהרח"ו והרש"ש.
שאלוניקי תרי"ב [1852] מהדורה ראשונה. מספור דפים: [1], קכ, קכג-קסג דף. חסר דף השער.
גודל: 29.6 ס"מ. מצב בינוני עד בינוני-טוב: סימני שימוש של המקובלים שלמדו בספר, מספר נקבים לאורך דפים רבים. דף קלז כרוך בהיפוך. כריכה ישנה פשוטה.
בסוף הספר נדפסו המפתחות שערך מהרש"ו לשער הכוונות שלפנינו ולשער המצות (שער המצות נדפס בשאלוניקי באותה השנה, בפורמט קטן).
ביבליוגרפיה:
סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 353;
ר' יוסף אביב"י, קבלות האר"י, ח"ב, עמ' 691-695.
הספר אינו שלם ומצבו אינו מהודר, הוא נמכר מפאת חשיבות בעליו.
אנא ראו תמונות קודם הגשת הצעה. ניתן לפנות למשרד לקבלת תמונות נוספות.
מערכת 'זיידי' מודה לרבי משה הלל שליט"א, מראשי חברת 'אהבת שלום' הנודעת ועורך סדרת 'מן הגנזים', על עזרתו בחקר פריט זה.
– – – – – – –
על ההקדשה העצמית המיוחדת של רבי שמעון אהרן אגסי:
ידועים כיום שלושה ספרים שנשתמרו מתוך אותה חבילת ספרים שנשלחה אליו מירושלים, בכולם מופיע רישום מיוחד זה, והנוסח זהה בהם כמעט לחלוטין: מה שמשתנה הוא השמות הפרטיים שרשם על כל ספר, וסכום מחירם:
הראשון הוא שער ההקדמות, ובו ציין כי עלה לו 125 גרוש (ע"פ 'זהב שבא' הוצאת 'אהבת שלום' עמ' שעד. שם מופיע התאריך יום ה' כ"ה חשון תרל"ד, ואינו מכוון).
השני הוא שער הפסוקים, ובו ציין כי עלה לו 180 גרוש (Winner's מכירה 113 פריט 117).
השלישי שנחשף לפנינו לראשונה הוא שער הכוונות, ובו מציין כי עלה לו 265 גרוש!
– – – – – – –
על חשיבות ה'שמונה שערים' שסידר רבי שמואל ויטאל (מהרש"ו):
מקור הדרושים שנדפסו בשער זה ובשבעת השערים האחרים הוא מהספר המפורסם 'עץ חיים' למהרח"ו,
אלא שכאן ערך בנו מהרש"ו לראשונה את הדרושים בחלוקה אחרת לחלוטין, ונמצאים בהם "חידושים רבים" (כלשון בעל הלשם, הקדמות ושערים עמ' נט).
כידוע כתבי מהרח"ו עברו גלגולים רבים ויש בהם נוסחאות רבות. הנוסח שסידר מהרש"ו נחשב לנוסח המעולה והמדויק מכולם, וכפי שכותב החיד"א: "…שמונה שערים מסודרים מבן מהרח"ו מהר"ר שמואל
ועליהם יש לסמוך… ולכן הרוצה ללמוד בספרים היותר מדויקים ילמוד שמונה ספרים שסידר מהר"ש".
