פריט : 115
מקבץ נדיר של ספרי מדרשים ואגדות חז"ל – ספרי יסוד חשובים ביותר –
עותקים חסרים ופגומים – קושטא, שאלוניקי וונציה, רע"ב-ש"ו [1512-1546]
מקבץ נדיר של ספרי מדרשים ואגדות חז"ל – ספרי יסוד חשובים ביותר –
עותקים חסרים ופגומים – קושטא, שאלוניקי וונציה, רע"ב-ש"ו [1512-1546]
לקט בן שבעה ספרים יסודיים ביותר ממדרשי חז"ל ואגדותיהם, רובם במהדורותיהם הראשונות יקרות המציאות.
העותקים חסרים ופגומים, ועל כן צורפו לפריט אחד.
מרבית הספרים שבאוסף, כשהם שלמים ובמצב טוב – שווים הון עתק וקשה מאוד להשיגם, בשל חשיבותם ונדירותם הרבה. הזדמנות יחידה במינה.
לשם הדגשת חשיבות הספרים נציין, כי בקטלוג סטפנסקי ספרי יסוד נרשמו במדור "מדרשי אגדה" שנים־עשר כותרים, לפנינו לא פחות מחמישה מתוכם!
פירוט הכותרים:
א. מדרש רבה על חמישה חומשי תורה, קושטא רע"ב.
ספר יסוד, מהדורה ראשונה.
עותק חסר, מכיל [195] דף, מתוך [230] דף במקור.
ב. מדרש תהלים – מדרש שוחר טוב, קושטא רע"ב.
ספר יסוד, מהדורה ראשונה.
עותק חסר, מכיל [48] דף, מתוך [52] דף במקור. כולל הדף האחרון.
ג. עין יעקב ב' חלקים, שאלוניקי רע"ו-רפ"ב.
ספר יסוד, מהדורה ראשונה.
עותק חסר, מכיל כ־[301] דף, מתוך כ־[437] דף במקור.
ד. רבינו בחיי על התורה, פיזרו רע"ד.
ספר יסוד.
עותק חסר, מכיל [262] דף מתוך [274] דף במקור. כולל הדף האחרון.
ה. מדרש שמואל, קושטא רע"ז.
ספר יסוד, דפוס ראשון.
עותק חסר, מכיל [12] דף מתוך [16] דף במקור.
ו. ילקוט שמעוני ב' חלקים, שאלוניקי רפ"א-רפ"ז.
ספר יסוד, מהדורה ראשונה.
עותק חסר, מכיל כ־[618] דף מתוך כ־[747] דף במקור. כולל הדף האחרון של חלק א'.
ז. פסיקתא זוטרתא – מדרש לקח טוב, ונציה ש"ו.
ספר יסוד, מהדורה ראשונה.
עותק שלם אך פגום.
ראה להלן תיאור מפורט של הכרכים ומצבם.
קושטא, שאלוניקי וונציה, רע"ב-ש"ו [1512-1546].
סה"כ שבעה כותרים, שישה מתוכם בדפוס ראשון. גדלים ומצבים שונים.
אנא עיינו בתיאור המפורט ובתמונות לפני הגשת הצעה. ניתן לפנות למשרד לקבלת תמונות נוספות.
שימו לב: כרגיל בדפוסים המוקדמים, במרבית הספרים לא נדפס מספור דפים רגיל – דבר המקשה על חישוב רציף, ועל כן יתכנו פערים בחישוב מספרי הדפים.
אם ברצונכם לרכוש את הפריט עבור השלמת דף או דפים ספציפיים, נא לפנות למשרד על מנת לוודא כי מספר הדף הרשום כאן הוא אכן מספר הדף לו אתם זקוקים.
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
תיאור מפורט:
א. מדרש רבה על חמישה חומשי תורה – ספר המדרש היסודי ביותר על התורה, דפוס ראשון.
מהדורה ראשונה ויקרת מציאות של המדרש המפורסם "מדרש רבות", או בשמו המקובל: מדרש רבה.
אין כמעט דרשן או פרשן בכל דור שאינו מביא מדברי מדרש רבה.
כמה וכמה פירושים נכתבו עליו, כמו הפירוש העצום 'יפה תואר' לרבי שמואל יפה-אשכנזי מקושטא.
מהדורה ראשונה זו היא הבסיס למרבית המהדורות הבאות.
ספירת דפים:
בראשית רבה: דפים [8-59, 62-68]. חסרים [9] דפים: [1-7, 60-61]. מכיל במקור: [68] דף.
שמות רבה: דפים [1-15, 20-44]. חסרים [4] דפים: [16-19]. מכיל במקור: [44] דף.
ויקרא רבה: [34] דף.
במדבר רבה: דפים [1-23, 26-39, 45, 48-55, 58-59, 61-64, 66-68]. חסרים [13] דפים: [24-25, 40-44, 46-47, 56-57, 60, 65]. מכיל במקור: [68] דף. (ראה הערת י' הקר בארשת ה').
דברים רבה: דפים [1-7, 14]. חסרים [8] דפים: [8-13, 15-16]. מכיל במקור: [16] דף.
סה"כ מכיל הספר שלפנינו [195] דף, מתוך [230] דף במקור.
גובה: כ־29.5 ס"מ. מצב בינוני, בלאי ניכר בשוליים. דפים רבים מנותקים, עם הדבקות. כתמים.
ביבליוגרפיה:
סטפנסקי ספרי יסוד מס' 127;
יערי, הדפוס העברי בקושטא, מס' 19.
ב. מדרש תהלים – מדרש שוחר טוב – ספר יסוד, דפוס ראשון.
מדרש חז"ל קדמון על ספר תהלים, פרקים א-קיח.
הספר נקרא בפי הראשונים בשם 'מדרש שוחר טוב', על שם תחילתו בפסוק 'שוחר טוב יבקש רצון'.
ספר נדיר באופן מיוחד, וכבר כתב גדול חוקרי המדרשים, החכם רבי שלמה בובר, במבוא למהדורתו למדרש תהלים, כי הספר הוא "יקר במציאות" (דף נה ע"א).
כולל הדף האחרון, ובו קולופון: "ותשלם המלאכה בעשרים וחמשה לחדש אדר שנת כי קלך ע'ר'ב' [=רע"ב] פה קושטנדינא רבתי אשר היא תחת ממשלת אדונינו המלך שולטן בייזוט ירום הודו, בימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח אמן סלה".
קושטנטינא רע"ב [1512]. מהדורה ראשונה. ספירת דפים: [4-17, 19-52].
חסרים [4] דפים: [1-3, 18]. הספר מכיל במקור: [52] דף.
גובה: 25.5 ס"מ. מצב בינוני, כתמים ניכרים, בלאי וקרעים בשוליים. הדפים מנותקים, בלא כריכה.
הגהות בכתיבה ספרדית בדפים הראשונים.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד מס' 130;
יערי, הדפוס העברי בקושטא, מס' 20.
ג. ספר 'עין יעקב' ב' חלקים – ספר היסוד לאגדות חז"ל, דפוס ראשון.
ליקוט אגדות מהתלמוד בבלי ומעט מהירושלמי, עם ביאור מלוקט מגדולי הראשונים ומאת המחבר הגאון הגדול רבי יעקב בן חביב.
מיום הופעתו התקבל והתחבב ספר עין יעקב בכל תפוצות ישראל והפך לספר היסוד לאגדות חז"ל וממנו שאבו כל בית ישראל את יסודות האמונות והדעות.
עין יעקב דפוס ראשון הוא נדיר שבנדירים, לא רק מהטעם שדפוסי שאלוניקי מתקופה זו הם יקרי המציאות, אלא בעיקר בגלל שהיה ספר שימושי ביותר שיד הכל משמשו בו, תלמידי חכמים ובעלי בתים כאחד.
מלבד חשיבות תוכנו, לדפוס הראשון של עין יעקב נודעת חשיבות ראשונה במעלה, בכך שנדפסו בו לראשונה (!) קטעים של התלמוד, עוד לפני הדפסת ש"ס בומברג (במסכתות שלא נדפסו בתקופת האינקונבולים).
אחד המקורות החשובים ביותר לשימור הנוסח הספרדי האבוד של התלמוד הוא ספר 'עין יעקב', שמחברו היה מחכמי ספרד והיו לפניו ספרי התלמוד כנוסח ספרי ספרד.
נוסחם של חכמי ספרד הראשונים השתמר במהדורה הראשונה של עין יעקב. בדפוסים הבאים נערכו בו שינויי נוסח על פי נוסח התלמוד הצרפתי, וכך נעלם כמעט לחלוטין הנוסח הספרדי המקורי המופיע במהדורה שלפנינו.
וכבר עמד על כך הגאון בעל 'דקדוקי סופרים' בהקדמתו למסכת ברכות שכתב וז"ל "גם היה לי העין יעקב הראשון שהדפיסו המחבר בעצמו בשאלוניקי סביב לשנת רע"ו והוא משונה הרבה מהעין יעקב המצוי אצלינו ובדפוס יושטינאן שנת ש"ו שינו את רוב נוסחאותיו ע"פ גרסת הגמרא וקלקלו הרבה בזה".
החלק הראשון נדפס על ידי המחבר בעצמו, ובו ביאורים רבים מאת המחבר, ח"ב נדפס לאחר פטירתו על ידי בנו הגאון הגדול רבי לוי בן חביב (הרלב"ח).
המחבר רבי יעקב בן חביב (ר"י בערך-רע"ו בערך), מגדולי חכמי ספרד, בגירוש ספרד (רנ"ב) נמלט עם משפחתו ולבסוף קבע את מושבו בשאלוניקי. הרביץ תורה בספרד ובשאלוניקי, חיבר ביאור על הטור ובעל 'בית יוסף' מביאו בכמה מקומות, אולם עיקר פרסומו הוא בחיבורו עין יעקב שחיבר לעת זקנותו בשאלוניקי, כדי לחזק את עם ישראל בשרשי האמונה ומדות טובות.
כאמור, ספר עין יעקב התקבל בכל תפוצות ישראל וזכה ללמעלה ממאה מהדורות, גדולי ישראל ובעלי בתים קבעו בו את לימודם ובעבר היה נהוג בקהילות ישראל 'חבורות עין יעקב' ללימוד יומי בספר.
גדולי ישראל המריצו ודירבנו את הלימוד בו. בן הדור הסמוך המקובל רבי מנחם די לוזאנו כותב עליו 'ועל כל ספרי החסידים הוא ספר עין יעקב שהוא מדרשי רבותינו ז"ל ואגדות הגמרא' (שתי ידות, ויניציאה שע"ח, דף קכב ע"ב).
האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי הורה לחסידיו ללמוד כל יום עין יעקב (אגרת הקדש אגרת כ"ט) וכן הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל (הנהגות הצדיקים עמ' תק"ח) הגאון רבי חיים מוואלוז'ין (כתר ראש אות נט) ועוד גדולי ישראל.
שאלוניקי רע"ו-רפ"ב [1516-1522]. ב' חלקים. מהדורה ראשונה.
ספירת דפים:
חלק א: עט-פ, פד, ק, קב-קלא, קלג-קלח, קמ-קמד, קמו-קצח דף, שצב-שצד, שפה-שצ, תא-תג, שצד-תא עמ'.
דפים קסא-קסב מופיעים פעמיים.
חסרים סה"כ כ־[111] דפים: א-נז, [2], נח-עח, פא-פג, פה-צט, קא, קלב דף, תב-תה, [18] עמ'.
חלק א' מכיל במקור: א-נז, [2], נח-קלח, קמ-קמד, קמו-קצח דף, שצב-שצד, שפה-שצ, תא-תג, שצד-תה, [18] עמ'.
חלק ב': יא-ל, לז-תכא, [6] עמ'.
חסרים סה"כ [25] דפים: עמודים א-י, לא-לו, עמ' [7] (מודפס מצידו האחד), [16] דף.
חלק ב' מכיל במקור: תכא, [7] עמ', [16] דף.
עמודים לז-לח, רז-רח, ריט-רכ – מופיעים פעמיים.
גובה: כ-26.5 ס"מ.
מצב כללי בינוני עד בינוני-גרוע. בלאי רב. דפים רבים מנותקים, הושלמו מעותקים אחרים. במספר דפים קרעים עם חסרונות טקסט.
ד. פירוש רבינו בחיי על התורה. מהדורת פוסט-אינקונבולה.
פירוש רבינו בחיי על התורה הוא אחד הפירושים הנודעים ביותר, והוא נקרא בנשימה אחת עם פירושי רש"י, הרמב"ן והאבן עזרא.
כבר רבי אברהם זכות מעיד בספר יוחסין "זה הספר יצא שמו בכל העולם" ובעל תוס' יו"ט כותב "רבים וכן שלמים רגילים מדי שבת בשבתו לקרא וללמוד ספר רבינו בחיי" (הקדמה למגילת איכה), ואכן, אין כמעט מפרש ממפרשי התורה שבאו אחריו שלא שאב מביאוריו.
את חיבורו ייסד על דרך הפרד"ס ובכל פרשה הוא משלב: פשט, רמז, דרש וסוד. במקומות רבים הוא מבאר את דברי הרמב"ן בחכמת האמת.
הספר נדפס לראשונה כבר בתקופת האינקונבולים, ונדפס שוב ושוב לאחר מכן. לפנינו מהדורת פוסט-אינקונבולה.
העותק שלפנינו כולל את הדף האחרון, ובו הקולופון: "סליק באור רבינו בחיי … [נדפס] במדינת איטליאה על ידי צעיר המחוקקים קטן התלמידים והוא גר שם פיזרו הקריה בשנת רע"ד לפ"ק".
פיזרו רע"ד [1514]. דפוס גרשם שונצינו. ספירת דפים: [262] דף.
חסרים סה"כ [12] דפים: [11] דפים ראשונים, ודף [70].
הספר מכיל במקור [274] דף.
גובה: 25.5 ס"מ בקירוב.
מצב גרוע. נקבים רבים. קרעים (חלקם חסרים) וקמטים ניכרים בעשרות הדפים הראשונים והאחרונים. קרע חסר בשני דפים באמצע. בחלק מהדפים חיתוך שוליים עם פגיעה בחלק מן השורות העליונות או התחתונות. כתמים. לא כרוך.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 5 בהערה.
ה. מדרש שמואל – עם תשובות רס"ג על תחיית המתים – ספר יסוד, דפוס ראשון.
מדרש אגדה מחז"ל על ספר שמואל – נדפס לראשונה על פי כתב יד.
בסופו נדפסו תשובות רב סעדיה גאון בענייני תחיית המתים – זו הפעם הראשונה שנדפסו דברים מתורת רב סעדיה גאון!
התשובות הן לעשר שאלות מרתקות ומסקרנות שנשאל רס"ג על ידי תלמידיו בענין 'תחיית המתים', לדוגמא:
האם הקמים לתחיה ישובו וימותו, או שיחיו לנצח?
מה תהיה תוחלת החיים שלהם?
האם תהיה בחירה חופשית לאחר תחית המתים?
האם מי שחי בזמן שתתרחש התחיה, יחיה לנצח?
איך הארץ תכיל את כל הקמים לתחיה?
דברים אלו של רס"ג הם יסודיים ועיקריים ביותר בענייני תחיית המתים, וכל העוסקים בנושא הביאו מדבריו.
במקור, בסוף הספר נדפס קולופון (חסר לפנינו, הושלם בצילום): "והיתה השלמת הספר הזה יום ח' לחדש אדר שנת עזר"ה בצרות [לפ"ג=רע"ז] נמצא מאוד, ונדפס בעיר קושטנטינא רבתי אשר היא תחת ממשלת אדוננו המלך סולטאן סולמאן סלים ירום הודו ותנשא מלכותו בימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל…".
ר"ש בובר משבח במבואו ל'מדרש שמואל' שהוציא – את דיוקה ונוסחאותיה של מהדורת קושטא (יותר מכתב היד שהיה לפניו), וקבעה כבסיס למהדורתו.
קושטנטינא רע"ז [1517], מהדורה ראשונה. ספירת דפים: ב-ג, ה-יב, [2] דף. עותק חסר.
חסרים [4] דפים: א, ד, ו-[2] דפים אחרונים בלתי ממוספרים.
הספר מכיל במקור: יב, [4] דף.
גובה: 24.5 ס"מ. הדף הראשון קצר יותר. מצב בינוני. נקבים עם פגיעה בטקסט.
ביבליוגרפיה:
סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 131;
יערי, הדפוס העברי בקושטא, מס' 54.
ו. ילקוט שמעוני, שני חלקים – ספר יסוד, דפוס ראשון.
ילקוט שמעוני, מדרש יסודי ביותר על התורה והנ"ך, מיוחס לרבינו שמעון, ראש הדרשנים בפרנקפורט.
נתחבר בתקופת הראשונים ולא נודע בבירור אימתי, ועל כל פנים הוא "קדמון מאד", כפי שכותב החיד"א ב'שם הגדולים'.
מלבד היותו כפירוש שלם ומקיף על התנ"ך, 'ילקוט שמעוני' משמר גם קטעים ואזכורים ממדרשים אבודים, ובכך נודעת לו חשיבות מיוחדת.
נדפס בשני חלקים: החלק הראשון, על התורה, נדפס בשנת רפ"ו-רפ"ז. החלק השני, על הנ"ך, נדפס קודם לכן (ובלא שער): רפ"א.
כולל הדף האחרון של חלק א', ובו הקולופון: "…והנה נשלמה פה שאלוניקי מהוללה… על ידי צעיר המחוקקים משה שונצינו, שנת עזר"י [רפ"ז] מעם ה' י"ב לחדש אלול".
במהדורה הראשונה נדפסו לאורך הספר יותר מאלפיים אותיות מספור, המכונות "רמזים". במשך דורות לא הובנה מטרתן, ובמהדורות מאוחרות אף פורשו בטעות כראשי קטעים ועל כן נדפסו באופן משובש. למעשה מדובר במערכת גאונית של הפניות פנימיות, המפנה את הלומד לדרשות מקבילות במקומות אחרים בילקוט.
את פשר ה"רמזים" חשף רבי חיים זאב פינק במאמר ב'מוריה' (שנה ז', גי' פ-פב, כסלו תשל"ח), ושם כותב: "ומה מאירים הדברים כשמעיינים ב'ילקוט' דפוס הראשון – שלוניקי, ונוכחים לדעת, שרוב רובן של האותיות-המספרים האלה, באים דוקא באמצע המאמרים או בסופם… בהתאם לביאורנו".
שאלוניקי רפ"א-רפ"ז [1521-1527]. מהדורה ראשונה.
ספירת דפים: חלק א' – תורה: ד, ז-סה; א-שנד, שנו-שנט, שסא-שעד, שעז-שעח דף.
חסרים סה"כ [9] דפים: א-ג, ה-ו, שנה, שס, שעה-שעו.
חלק א' מכיל במקור: א-סה; א-שעח דף.
חלק ב' – נביאים וכתובים: יח-קלח [צ"ל: קמ], רלד; ספירת דפים שנייה: א-ס דף.
חסרים סה"כ [120] דפים: א-יז, קלט [צ"ל: קמא]-רלג, רלה-רלו דף (מספירת דפים ראשונה), סא-סז [צ"ל: סח] (מספירת דפים שנייה).
חלק ב' מכיל במקור: א-רלו; א-סז [צ"ל: סח] דף. סח דף של ספר תהלים נכרכים בדרך כלל בין דף קלח [צ"ל: קמ] ובין דף קלט [צ"ל: קמא] של הספירה הראשונה.
גובה: 27.2 ס"מ. מצב גרוע-בינוני. נקבים, הדבקות ובלאי ניכר, בעיקר בשולי הדפים. סימני פטרייה ישנים.
חתימות והגהות עתיקות.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד מס' 134.
ז. פסיקתא זוטרתא – מדרש לקח טוב, דפוס בומברג – ספר יסוד, דפוס ראשון.
ליקוט מדרשי חז"ל וביאורים על חומשים ויקרא, במדבר ודברים, מאת רבי טוביה ב"ר אליעזר, בן תקופתו של רש"י.
לפני רבי טוביה היו מדרשי חז"ל רבים, מהם מדרשים שלא הגיעו לידינו והוא מקורם היחיד.
חשיבותו של הספר אינה לא רק בליקוט המדרשים אלא גם בפירושיו המקוריים ופסקי ההלכה המצויים בו.
מדרש זה מכונה בקרב הלומדים בעיקר בשם 'לקח טוב', והוא כנראה שמו המקורי, כפי שמעיר החיד"א בשם הגדולים.
המחבר – ששמו הוא רבי טוביהו – פותח את פירושו לכל פרשה בפסוק המכיל את המילה "טוב".
נדפס אצל המדפיס הנודע דניאל בומברג, שזכות ראשונים שמורה לו בהדפסת התלמוד הבבלי בשלמותו, התלמוד הירושלמי ורבים מכתבי הראשונים והאחרונים.
לפני המו"ל היה כתב יד חלקי, ובו חומשים ויקרא, במדבר ודברים. כבר החיד"א מציין כי ראה כתב־יד ובו 'לקח טוב' לבראשית ושמות, והם נדפסו לראשונה בווילנא בשנת תר"ם.
לאורך הספר מופיעות למעלה מ-35 הערות בכתיבה איטאליינית עתיקה, חלקן ארוכות מאוד ומתפרסות על פני כל שולי העמוד. תוכנן הוא בעיקר ליקוט הקשור לתוכן הנדפס באותו עמוד.
ויניציאה ש"ו [1546], מהדורה ראשונה. ספירת דפים: צג דף. גובה: 29.7 ס"מ. מצב בינוני עד בינוני-טוב: נקבים בחלק מהדפים, מיעוטם עם הדבקות. כתמים ניכרים.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 123.
