פריט : 113

מקבץ גדול של ספרים חסרים חשובים: חומשים, פירושים ומדרשים על התורה -

דפוסי איטליה ושאלוניקי, ש"ה-ת"ד [1545-1644]

פריט : 113

מקבץ גדול של ספרים חסרים חשובים: חומשים, פירושים ומדרשים על התורה -

דפוסי איטליה ושאלוניקי, ש"ה-ת"ד [1545-1644]

Opening bid: $2,500

מקבץ גדול של ספרים חסרים חשובים: חומשים, פירושים ומדרשים על התורה –

דפוסי איטליה ושאלוניקי, ש"ה-ת"ד [1545-1644]



לקט גדול בן שמונה ספרים, ובהם חומשים, פירושים ומדרשים על התורה, אשר נדפסו במאות הט"ז-י"ז, בתוך תקופה של מאה שנים בדיוק. 

מרבית הכרכים הם חסרים ומצבם אינו מהודר, ועל כן הם כונסו לפריט אחד. 

חמישה חומשי תורה:

א. חמישה חומשי תורה עם הפטרות, מנטובה [שמ"ט]-ש"נ. מהדורה יקרת המציאות. עותק חסר. 

ב. חמישה חומשי תורה עם הפטרות, ונציה ת"ד. עותק חסר. 

ספרי פירושים על התורה:

ג. תולדות יצחק, [ריווא דטרינטו שי"ח]. עותק חסר. 
ד. רבינו בחיי על התורה, [ריווא דטרינטו שי"ט]. עותק חסר. 

ה. תועליות הרלב"ג, ריווא דטרינטו ש"כ. עותק עם חסרונות טקסט. 

ו. אברבנאל על התורה, ונציה של"ט. ספר יסוד, מהדורה ראשונה. עותק שלם אך פגום. 

מדרש והגהות על מדרשים:

ז. אות אמת, שאלוניקי שכ"ה. מהדורה ראשונה. עותק שלם. 

ח. מדרש רבה על התורה, [ונציה שס"ג], כרוך עם מדרש רבה על חמש מגילות ממהדורה אחרת: ונציה ש"ה. עם השער היושטיניאני המקורי של חמש מגילות, שהוא יקר המציאות. 

ראה להלן תיאור מפורט של החיבורים ותוכנם. 

דפוסי איטליה ושאלוניקי, בין השנים ש"ה-ת"ד [1545-1644]. 

סה"כ [8] חיבורים ב-[8] כרכים. גדלים ומצבים שונים, ראה פירוט להלן.

אנא עיין בתיאור המפורט ובתמונות לפני הגשת הצעה. ניתן לפנות למשרד לקבלת תמונות נוספות.
– – – – – – – – – – – 


תיאור מפורט:


א. חמישה חומשי תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י. בסוף, עם שער נפרד: חמש מגילות והפטרות כמנהג איטליאה, האשכנזים והספרדים. 


מדברי המגיה רבי משולם סלם עולה, כי זו המהדורה הראשונה שבה נדפסו ההפטרות כפי מנהג שלושת הקהילות. כך מופיע גם בשער ההפטרות (הנמצא בעותק שלפנינו). 


שני הדפים האחרונים של הספר מכילים את דברי המגיה הנ"ל: הם יקרי מציאות, ואינם מופיעים בשני העותקים שבספריה הלאומית (הם אמנם נזכרים בתיאור המפעל, אך אינם נכללים בספירת הדפים שם). 

גם הדף השביעי בתחילת ההפטרות, המכיל את שמות הטעמים "לפי סדר האיטליאני" – לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.

כרך עבה ומרשים בפורמט בינוני-קטן (15.2 ס"מ), המכיל למעלה מ-1,300 עמודים מודפסים. 

מנטובה שמ"ט-ש"נ [1589-1590]. ספירת דפים: חומש: תקסד דף; מגילות: [7], פ, פב-פז, [2] דף. 

חסרים סה"כ [3] דפים: דף השער של החומש, ודפים פא, פח של חמש מגילות. 

גובה: 15.2 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני עד בינוני. כתמים. הדבקות בדפים האחרונים. נקבים בשוליים הפנימיים. מחיקות והוספות בודדות בכתב יד.

כרך עבה, עם אבזם אחד (השני לא שרד). הכריכה בלויה, נקבים רבים בשדרה. 

ב. חמישה חומשי תורה עם תרגום, חמש מגילות. בסוף, עם שער חלקי: הפטרות "כמנהג כל קהלות היהודים". 

המקרא והתרגום נדפס עמוד כנגד עמוד. 

ויניציאה ת"ד [1644]. ספירת דפים: מ, מב-עב, עד-עט, פא-צו, צח-קפד, קפו-קצא, קצג-רלח, רמ-שד, שו-שיא, שיג-שמד, שנג-שנז, שנט-שסח, שע-שעט, שפב-תמז, תנא-תקיא, תקיד-תקלז, [2] דף. 

חסרים סה"כ כ-[38] דף: מא, עג-פ, צז, קפה-קצב, רלט, שה, שיב, שמה-שנב, שנח, שסט, שפ-שפא, תמח-תנ, תקיב-תקיג. 

במפעל הביבליוגרפיה נרשם עוד [1] דף בסוף. הוא לא נרשם בספריה הלאומית, ואינו לפנינו. 

ג. תולדות יצחק, פירוש על התורה לרבי יצחק קארו. 

זהו אחד מספרי הדרוש הספרדיים הנפוצים במאה הט"ז. 

החיד"א מונה אותו ב'שם הגדולים' עם ספרי הדרוש הספרדיים הנודעים: "… ספר הנחמד עקידת יצחק וספר הבהיר תולדות יצחק ודומיהם". 

הספר נדפס לראשונה בקושטא בשנת רע"ח (נדפס והופץ קונטרסים-קונטרסים, ועל כן הוא יקר המציאות בשלימות). לפנינו המהדורה השניה. 

רבי יצחק קארו (רי"ח-רצ"ה), מגדולי חכמי ספרד בדור הגירוש, וראש ישיבה בפורטוגאל. לאחר גירוש פורטוגאל התיישב בתורכיה, שם גידל בביתו את אחיינו מרן רבי יוסף קארו בעל 'שולחן ערוך'. רבי יוסף קארו שאב מדודו הגדול רבי יצחק מלא חפניים תורה ויראה, ומזכירו כמה פעמים בבית יוסף (או"ח סי' לא, שפב, שצא) בשם "מורי דודי".

ריווא דטרינטו שי"ח [1558].
ספירת דפים: א-קיג דף. עותק חסר. 

חסרים סה"כ [5] דפים: [2] דפים ראשונים, ודפים קיג-קיה. 

גובה: 19.8 ס"מ. מצב טוב, כתמים, בעיקר בדפים ראשונים ואחרונים. הדבקה בדף הראשון. 

ד. פירוש רבינו בחיי על התורה. 

פירוש רבינו בחיי על התורה הוא אחד הפירושים הנודעים ביותר, והוא נקרא בנשימה אחת יחד עם פירושי רש"י, הרמב"ן והאבן עזרא.

כבר רבי אברהם זכות מעיד בספר יוחסין "זה הספר יצא שמו בכל העולם" ובעל תוס' יו"ט כותב "רבים וכן שלמים רגילים מדי שבת בשבתו לקרא וללמוד ספר רבינו בחיי" (הקדמה למגילת איכה), ואכן, אין כמעט מפרש ממפרשי התורה שבאו אחריו שלא שאב מביאוריו. 

את חיבורו ייסד על דרך הפרד"ס ובכל פרשה הוא משלב: פשט, רמז, דרש וסוד. במקומות רבים הוא מבאר את דברי הרמב"ן בחכמת האמת.

הספר נדפס לראשונה כבר בתקופת האינקונבולים, ונדפס שוב ושוב לאחר מכן. לפנינו המהדורה התשיעית (!) הידועה. 

ריווא דטרינטו שי"ט [1559]. ספירת דפים: [י]-רפו דף. עותק חסר.

חסרים סה"כ [9] דפים: [א-ט]. קרעים חסרים גדולים בדפים [י]-יד, קטז-קכ. מחלקם נותרו רק שרידים. 

גובה: 17.4 ס"מ. מצב בינוני. נקבים וכתמים. כריכה עתיקה, פגומה מאוד. 

ה. תועליות הרלב"ג על התורה ונביאים ראשונים. 

הרלב"ג, כידוע, חיבר פירוש עצום ויסודי על התורה. פירושו זה הוא אחד מהספרים העבריים המוקדמים ביותר שעלו על מכבש הדפוס, שכן המהדורה הראשונה נדפסה כנראה במנטובה בשנת רל"ו בערך. 

לפנינו נמצא חיבור מיוחד, הכולל ליקוט מתוך הפירוש, ובו ה"תועליות", כלומר: ההנהגות הטובות הראויות לאדם. תחילה נדפס הפסוק הנבחר, ולאחר מכן ה"תועלת". 

סה"כ שס"ד תועליות על התורה, ורל"ז תועליות על נביאים ראשונים.  

רבינו הרלב"ג (1288-1344) מחכמי פרובנס, מגדולי פרשני התנ"ך, היה "חכם גדול בתלמוד ועשה פירוש נאה לתורה ולספרי הנביאים" (שו"ת הריב"ש סי' מ"ה), "ומי מכל היגעים בתורה ובחכמה לא ידע יקר תפארת הרלב"ג ואת חכמתו הגדולה" (המלבי"ם בהסכמתו לספר הדעות והמדות). 

ריווה דטרינטו ש"כ [1560]. מהדורה ראשונה של הליקוט בפני עצמו.
ספירת דפים: מ; כז דף. שלם. חתימות עתיקות. 

גובה: 19.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע: חסרונות בתחתית הדפים האחרונים, עם פגיעה בטקסט. בלאי בשוליים, כתמים. דפים ראשונים כרוכים שלא כסדרם. כריכת קלף עתיקה פגומה. 

בשער נכתב בכתיבה איטלייאנית עתיקה: "מזוקק". 

ו. ספר יסוד: פירוש האברבנאל על התורה, דפוס ראשון.

פירושו המקיף והיסודי של רבינו דון יצחק אברבנאל, על חמישה חומשי תורה.

פירושו התקבל בכל תפוצות ישראל, וריחו הטוב לא פג מאז נדפס לראשונה ועד עצם היום הזה. 

פירוש זה נחשב בעיני האברבנאל עצמו לגולת הכותרת של כל חיבוריו, וכך העיד כאשר מנה את ספריו: "ראשון לציון וקודם במעלה הלא הוא פירוש התורה, והיא מלאכה מרובה, יקרה היא מפנינים… כל מעייני וידיעותי בו" ("שאלות" לרבי שאול הכהן, ונציה של"ד, דף יב ע"א). 

הפירוש בנוי בצורת סדרת שאלות וספיקות על הנושא הנבחר, ולאחריהן הסבר כללי המיישב את כל התמיהות. בתוך דבריו משלב האברבנאל כדרכו יסודות ושורשים באמונה, דברי חכמה והנהגות מוסר. 

הנשר הגדול דון יצחק אברבנאל (קצ"ז-רס"ט) – מחכמי ישראל המפוארים והמפורסמים ביותר במאות השנים האחרונות, ממנהיגי יהדות פורטוגל וספרד בעת הגירוש, ומאחרוני הוגי הדעות היהודיים הבולטים של ימי הביניים. כל חיבוריו נפוצו במהרה, וחלקם נעשו לספרי יסוד של ממש, כגון פירושו לתורה, להגדה ועוד.

האברבנאל כתב באופן מיוחד חיבור על חומש דברים מחמת שכמעט לא נכתבו עליו פירושים (נדפס בשם מרכבת המשנה, סביוניטה שי"א), ובסוף ימיו השלים את פירושו לשאר החומשים, והוא הספר שלפנינו.

בראש הספר ובסופו נדפסו דברי פתיחה, דברי סיום ושירים, מאת המגיה רבי שמואל ארקוולטי ומאת המו"ל ר' אשר פרינץ, אשר לא נדפסו שוב במהדורות הבאות. 


ויניציאה של"ט [1579], מהדורה ראשונה.
ספירת דפים: תכה [צ"ל: תכד], [1] דף. גובה: 28.4 ס"מ. מצב טוב-בינוני, מעט שיקומים ונקבים. כתמים. כריכה ישנה עם אבזמים (לא תקינים). 

ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 12.

ז. אות אמת, הגהות חשובות לנוסח המדרשים והתפילות.


הגהות ותיקוני נוסחאות לכמה ספרי מדרשים וכן הגהות על נוסח הסידור, מאת רבי מאיר בן באן בנשת (בנבנשתי).

זהו הספר הראשון שעסק בהגהת ספרי המדרשים, ובמקומות רבים תיקוניו הוכנסו כגוף הנוסח הרגיל.

המדרשים שעליהם נדפסו כאן הגהות: מכילתא, ספרא, ספרי, מדרש רבה, תנחומא, מדרש שמואל, תהלים ומשלי, ילקוט שמעוני.

בסוף הספר נדפסו הגהות רבות על סדרי התפילה (נוסח ספרד), חלקן התקבלו בכל תפוצות ישראל – כולל קהילות אשכנז, ועליהן סמכו גדולי הפוסקים.

חלק מן ההגהות לסידור נלקחו מתוך סידורו האישי של רבי שלמה אלקבץ בעל ה'לכה דודי'.


שאלוניקי שכ"ה [1565], מהדורה ראשונה. ספירת דפים: קפב דף. שלם. גובה: 21.4 ס"מ. מצב בינוני עד בינוני-טוב: בלאי ונקבים בדפים ראשונים ואחרונים. כריכת עור עתיקה, פגומה. 

ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד, עמ' 87 בהוספות. 

ח. מדרש רבה על חמישה חומשי תורה. בסוף, עם שער נפרד: מדרש רבה על חמש מגילות. 

אחד מספרי המדרשים החשובים והיסודיים ביותר שבכל הדורות. 

הכרך מכיל את מדרש רבה על התורה ממהדורת ונציה שס"ג, ללא המדרש רבה על חמש מגילות שנדפס במהדורה זו, במקומו נכרך מדרש רבה על חמש מגילות ממהדורת ונציה ש"ה. 

המדרש רבה על חמש מגילות נדפס לראשונה בפיזרו בשנת רע"ט, והוא אינו מצוי. לפנינו המהדורה השניה שלו. 

במפעל הביבליוגרפיה מציינים, כי על אף שמדרש רבה על חמש מגילות נדפס אצל יושטיניאן, "בכל הטפסים שראינו נשמט שם המדפיס מן השער של מדרש חמש מגלות, אך המסגרת של השער היא של בומבירגי". 

בעותק שלפנינו נמצא השער המקורי של יושטיניאן, יקר המציאות, עם המסגרת היפה של יושטיניאן, ובו נרשם במפורש שמו של המדפיס: "האדון מארקו אנטוניאו יושטיניאנו". 

מדרש רבה עה"ת: [ויניציאה שס"ג 1603]. ספירת דפים: ד-רט דף. עותק חסר.

חסרים סה"כ [3] דפים: [א-ג]. 

מדרש רבה על ה' מגילות: ויניציאה ש"ה [1545]. ספירת דפים: פד [צ"ל: צ] דף. שלם. 

גובה: 28.4 ס"מ. מצב בינוני עד בינוני-גרוע: קרעים חסרים בחלק מהדפים, עם השלמות בכתב יד. הדבקות רבות, שולי הדפים קצוצים, עם חסרון בקצה הטקסט. בלאי וכתמים. 

בגב השער של המדרש רבה על חמש מגילות נכתב: "זה הספר שלי רבי מאיר באקי, רב מדינה של קסאלי מונפיררארטו". רבי מאיר היה מרבני איטליה בתחילת המאה הי"ח, שימש כרב בקסאלי. בנו של רבי שמשון באקי. 

ביבליוגרפיה: מדרש רבה על חמש מגילות: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 128 בהערה.

מקבץ גדול של ספרים חסרים חשובים: חומשים, פירושים ומדרשים על התורה –

דפוסי איטליה ושאלוניקי, ש"ה-ת"ד [1545-1644]



לקט גדול בן שמונה ספרים, ובהם חומשים, פירושים ומדרשים על התורה, אשר נדפסו במאות הט"ז-י"ז, בתוך תקופה של מאה שנים בדיוק. 

מרבית הכרכים הם חסרים ומצבם אינו מהודר, ועל כן הם כונסו לפריט אחד. 

חמישה חומשי תורה:

א. חמישה חומשי תורה עם הפטרות, מנטובה [שמ"ט]-ש"נ. מהדורה יקרת המציאות. עותק חסר. 

ב. חמישה חומשי תורה עם הפטרות, ונציה ת"ד. עותק חסר. 

ספרי פירושים על התורה:

ג. תולדות יצחק, [ריווא דטרינטו שי"ח]. עותק חסר. 
ד. רבינו בחיי על התורה, [ריווא דטרינטו שי"ט]. עותק חסר. 

ה. תועליות הרלב"ג, ריווא דטרינטו ש"כ. עותק עם חסרונות טקסט. 

ו. אברבנאל על התורה, ונציה של"ט. ספר יסוד, מהדורה ראשונה. עותק שלם אך פגום. 

מדרש והגהות על מדרשים:

ז. אות אמת, שאלוניקי שכ"ה. מהדורה ראשונה. עותק שלם. 

ח. מדרש רבה על התורה, [ונציה שס"ג], כרוך עם מדרש רבה על חמש מגילות ממהדורה אחרת: ונציה ש"ה. עם השער היושטיניאני המקורי של חמש מגילות, שהוא יקר המציאות. 

ראה להלן תיאור מפורט של החיבורים ותוכנם. 

דפוסי איטליה ושאלוניקי, בין השנים ש"ה-ת"ד [1545-1644]. 

סה"כ [8] חיבורים ב-[8] כרכים. גדלים ומצבים שונים, ראה פירוט להלן.

אנא עיין בתיאור המפורט ובתמונות לפני הגשת הצעה. ניתן לפנות למשרד לקבלת תמונות נוספות.
– – – – – – – – – – – 


תיאור מפורט:


א. חמישה חומשי תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י. בסוף, עם שער נפרד: חמש מגילות והפטרות כמנהג איטליאה, האשכנזים והספרדים. 


מדברי המגיה רבי משולם סלם עולה, כי זו המהדורה הראשונה שבה נדפסו ההפטרות כפי מנהג שלושת הקהילות. כך מופיע גם בשער ההפטרות (הנמצא בעותק שלפנינו). 


שני הדפים האחרונים של הספר מכילים את דברי המגיה הנ"ל: הם יקרי מציאות, ואינם מופיעים בשני העותקים שבספריה הלאומית (הם אמנם נזכרים בתיאור המפעל, אך אינם נכללים בספירת הדפים שם). 

גם הדף השביעי בתחילת ההפטרות, המכיל את שמות הטעמים "לפי סדר האיטליאני" – לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.

כרך עבה ומרשים בפורמט בינוני-קטן (15.2 ס"מ), המכיל למעלה מ-1,300 עמודים מודפסים. 

מנטובה שמ"ט-ש"נ [1589-1590]. ספירת דפים: חומש: תקסד דף; מגילות: [7], פ, פב-פז, [2] דף. 

חסרים סה"כ [3] דפים: דף השער של החומש, ודפים פא, פח של חמש מגילות. 

גובה: 15.2 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני עד בינוני. כתמים. הדבקות בדפים האחרונים. נקבים בשוליים הפנימיים. מחיקות והוספות בודדות בכתב יד.

כרך עבה, עם אבזם אחד (השני לא שרד). הכריכה בלויה, נקבים רבים בשדרה. 

ב. חמישה חומשי תורה עם תרגום, חמש מגילות. בסוף, עם שער חלקי: הפטרות "כמנהג כל קהלות היהודים". 

המקרא והתרגום נדפס עמוד כנגד עמוד. 

ויניציאה ת"ד [1644]. ספירת דפים: מ, מב-עב, עד-עט, פא-צו, צח-קפד, קפו-קצא, קצג-רלח, רמ-שד, שו-שיא, שיג-שמד, שנג-שנז, שנט-שסח, שע-שעט, שפב-תמז, תנא-תקיא, תקיד-תקלז, [2] דף. 

חסרים סה"כ כ-[38] דף: מא, עג-פ, צז, קפה-קצב, רלט, שה, שיב, שמה-שנב, שנח, שסט, שפ-שפא, תמח-תנ, תקיב-תקיג. 

במפעל הביבליוגרפיה נרשם עוד [1] דף בסוף. הוא לא נרשם בספריה הלאומית, ואינו לפנינו. 

ג. תולדות יצחק, פירוש על התורה לרבי יצחק קארו. 

זהו אחד מספרי הדרוש הספרדיים הנפוצים במאה הט"ז. 

החיד"א מונה אותו ב'שם הגדולים' עם ספרי הדרוש הספרדיים הנודעים: "… ספר הנחמד עקידת יצחק וספר הבהיר תולדות יצחק ודומיהם". 

הספר נדפס לראשונה בקושטא בשנת רע"ח (נדפס והופץ קונטרסים-קונטרסים, ועל כן הוא יקר המציאות בשלימות). לפנינו המהדורה השניה. 

רבי יצחק קארו (רי"ח-רצ"ה), מגדולי חכמי ספרד בדור הגירוש, וראש ישיבה בפורטוגאל. לאחר גירוש פורטוגאל התיישב בתורכיה, שם גידל בביתו את אחיינו מרן רבי יוסף קארו בעל 'שולחן ערוך'. רבי יוסף קארו שאב מדודו הגדול רבי יצחק מלא חפניים תורה ויראה, ומזכירו כמה פעמים בבית יוסף (או"ח סי' לא, שפב, שצא) בשם "מורי דודי".

ריווא דטרינטו שי"ח [1558].
ספירת דפים: א-קיג דף. עותק חסר. 

חסרים סה"כ [5] דפים: [2] דפים ראשונים, ודפים קיג-קיה. 

גובה: 19.8 ס"מ. מצב טוב, כתמים, בעיקר בדפים ראשונים ואחרונים. הדבקה בדף הראשון. 

ד. פירוש רבינו בחיי על התורה. 

פירוש רבינו בחיי על התורה הוא אחד הפירושים הנודעים ביותר, והוא נקרא בנשימה אחת יחד עם פירושי רש"י, הרמב"ן והאבן עזרא.

כבר רבי אברהם זכות מעיד בספר יוחסין "זה הספר יצא שמו בכל העולם" ובעל תוס' יו"ט כותב "רבים וכן שלמים רגילים מדי שבת בשבתו לקרא וללמוד ספר רבינו בחיי" (הקדמה למגילת איכה), ואכן, אין כמעט מפרש ממפרשי התורה שבאו אחריו שלא שאב מביאוריו. 

את חיבורו ייסד על דרך הפרד"ס ובכל פרשה הוא משלב: פשט, רמז, דרש וסוד. במקומות רבים הוא מבאר את דברי הרמב"ן בחכמת האמת.

הספר נדפס לראשונה כבר בתקופת האינקונבולים, ונדפס שוב ושוב לאחר מכן. לפנינו המהדורה התשיעית (!) הידועה. 

ריווא דטרינטו שי"ט [1559]. ספירת דפים: [י]-רפו דף. עותק חסר.

חסרים סה"כ [9] דפים: [א-ט]. קרעים חסרים גדולים בדפים [י]-יד, קטז-קכ. מחלקם נותרו רק שרידים. 

גובה: 17.4 ס"מ. מצב בינוני. נקבים וכתמים. כריכה עתיקה, פגומה מאוד. 

ה. תועליות הרלב"ג על התורה ונביאים ראשונים. 

הרלב"ג, כידוע, חיבר פירוש עצום ויסודי על התורה. פירושו זה הוא אחד מהספרים העבריים המוקדמים ביותר שעלו על מכבש הדפוס, שכן המהדורה הראשונה נדפסה כנראה במנטובה בשנת רל"ו בערך. 

לפנינו נמצא חיבור מיוחד, הכולל ליקוט מתוך הפירוש, ובו ה"תועליות", כלומר: ההנהגות הטובות הראויות לאדם. תחילה נדפס הפסוק הנבחר, ולאחר מכן ה"תועלת". 

סה"כ שס"ד תועליות על התורה, ורל"ז תועליות על נביאים ראשונים.  

רבינו הרלב"ג (1288-1344) מחכמי פרובנס, מגדולי פרשני התנ"ך, היה "חכם גדול בתלמוד ועשה פירוש נאה לתורה ולספרי הנביאים" (שו"ת הריב"ש סי' מ"ה), "ומי מכל היגעים בתורה ובחכמה לא ידע יקר תפארת הרלב"ג ואת חכמתו הגדולה" (המלבי"ם בהסכמתו לספר הדעות והמדות). 

ריווה דטרינטו ש"כ [1560]. מהדורה ראשונה של הליקוט בפני עצמו.
ספירת דפים: מ; כז דף. שלם. חתימות עתיקות. 

גובה: 19.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע: חסרונות בתחתית הדפים האחרונים, עם פגיעה בטקסט. בלאי בשוליים, כתמים. דפים ראשונים כרוכים שלא כסדרם. כריכת קלף עתיקה פגומה. 

בשער נכתב בכתיבה איטלייאנית עתיקה: "מזוקק". 

ו. ספר יסוד: פירוש האברבנאל על התורה, דפוס ראשון.

פירושו המקיף והיסודי של רבינו דון יצחק אברבנאל, על חמישה חומשי תורה.

פירושו התקבל בכל תפוצות ישראל, וריחו הטוב לא פג מאז נדפס לראשונה ועד עצם היום הזה. 

פירוש זה נחשב בעיני האברבנאל עצמו לגולת הכותרת של כל חיבוריו, וכך העיד כאשר מנה את ספריו: "ראשון לציון וקודם במעלה הלא הוא פירוש התורה, והיא מלאכה מרובה, יקרה היא מפנינים… כל מעייני וידיעותי בו" ("שאלות" לרבי שאול הכהן, ונציה של"ד, דף יב ע"א). 

הפירוש בנוי בצורת סדרת שאלות וספיקות על הנושא הנבחר, ולאחריהן הסבר כללי המיישב את כל התמיהות. בתוך דבריו משלב האברבנאל כדרכו יסודות ושורשים באמונה, דברי חכמה והנהגות מוסר. 

הנשר הגדול דון יצחק אברבנאל (קצ"ז-רס"ט) – מחכמי ישראל המפוארים והמפורסמים ביותר במאות השנים האחרונות, ממנהיגי יהדות פורטוגל וספרד בעת הגירוש, ומאחרוני הוגי הדעות היהודיים הבולטים של ימי הביניים. כל חיבוריו נפוצו במהרה, וחלקם נעשו לספרי יסוד של ממש, כגון פירושו לתורה, להגדה ועוד.

האברבנאל כתב באופן מיוחד חיבור על חומש דברים מחמת שכמעט לא נכתבו עליו פירושים (נדפס בשם מרכבת המשנה, סביוניטה שי"א), ובסוף ימיו השלים את פירושו לשאר החומשים, והוא הספר שלפנינו.

בראש הספר ובסופו נדפסו דברי פתיחה, דברי סיום ושירים, מאת המגיה רבי שמואל ארקוולטי ומאת המו"ל ר' אשר פרינץ, אשר לא נדפסו שוב במהדורות הבאות. 


ויניציאה של"ט [1579], מהדורה ראשונה.
ספירת דפים: תכה [צ"ל: תכד], [1] דף. גובה: 28.4 ס"מ. מצב טוב-בינוני, מעט שיקומים ונקבים. כתמים. כריכה ישנה עם אבזמים (לא תקינים). 

ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 12.

ז. אות אמת, הגהות חשובות לנוסח המדרשים והתפילות.


הגהות ותיקוני נוסחאות לכמה ספרי מדרשים וכן הגהות על נוסח הסידור, מאת רבי מאיר בן באן בנשת (בנבנשתי).

זהו הספר הראשון שעסק בהגהת ספרי המדרשים, ובמקומות רבים תיקוניו הוכנסו כגוף הנוסח הרגיל.

המדרשים שעליהם נדפסו כאן הגהות: מכילתא, ספרא, ספרי, מדרש רבה, תנחומא, מדרש שמואל, תהלים ומשלי, ילקוט שמעוני.

בסוף הספר נדפסו הגהות רבות על סדרי התפילה (נוסח ספרד), חלקן התקבלו בכל תפוצות ישראל – כולל קהילות אשכנז, ועליהן סמכו גדולי הפוסקים.

חלק מן ההגהות לסידור נלקחו מתוך סידורו האישי של רבי שלמה אלקבץ בעל ה'לכה דודי'.


שאלוניקי שכ"ה [1565], מהדורה ראשונה. ספירת דפים: קפב דף. שלם. גובה: 21.4 ס"מ. מצב בינוני עד בינוני-טוב: בלאי ונקבים בדפים ראשונים ואחרונים. כריכת עור עתיקה, פגומה. 

ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד, עמ' 87 בהוספות. 

ח. מדרש רבה על חמישה חומשי תורה. בסוף, עם שער נפרד: מדרש רבה על חמש מגילות. 

אחד מספרי המדרשים החשובים והיסודיים ביותר שבכל הדורות. 

הכרך מכיל את מדרש רבה על התורה ממהדורת ונציה שס"ג, ללא המדרש רבה על חמש מגילות שנדפס במהדורה זו, במקומו נכרך מדרש רבה על חמש מגילות ממהדורת ונציה ש"ה. 

המדרש רבה על חמש מגילות נדפס לראשונה בפיזרו בשנת רע"ט, והוא אינו מצוי. לפנינו המהדורה השניה שלו. 

במפעל הביבליוגרפיה מציינים, כי על אף שמדרש רבה על חמש מגילות נדפס אצל יושטיניאן, "בכל הטפסים שראינו נשמט שם המדפיס מן השער של מדרש חמש מגלות, אך המסגרת של השער היא של בומבירגי". 

בעותק שלפנינו נמצא השער המקורי של יושטיניאן, יקר המציאות, עם המסגרת היפה של יושטיניאן, ובו נרשם במפורש שמו של המדפיס: "האדון מארקו אנטוניאו יושטיניאנו". 

מדרש רבה עה"ת: [ויניציאה שס"ג 1603]. ספירת דפים: ד-רט דף. עותק חסר.

חסרים סה"כ [3] דפים: [א-ג]. 

מדרש רבה על ה' מגילות: ויניציאה ש"ה [1545]. ספירת דפים: פד [צ"ל: צ] דף. שלם. 

גובה: 28.4 ס"מ. מצב בינוני עד בינוני-גרוע: קרעים חסרים בחלק מהדפים, עם השלמות בכתב יד. הדבקות רבות, שולי הדפים קצוצים, עם חסרון בקצה הטקסט. בלאי וכתמים. 

בגב השער של המדרש רבה על חמש מגילות נכתב: "זה הספר שלי רבי מאיר באקי, רב מדינה של קסאלי מונפיררארטו". רבי מאיר היה מרבני איטליה בתחילת המאה הי"ח, שימש כרב בקסאלי. בנו של רבי שמשון באקי. 

ביבליוגרפיה: מדרש רבה על חמש מגילות: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 128 בהערה.