כתב יד 'מבוא שערים' למהרח"ו – טופס חשוב במיוחד, עם הגהות ו"אילנות" בכתי"ק רבי ששון מרדכי שנדוך גדול מקובלי בגדאד! – [סביבות ארם צובא, ת"צ/ת"ק בקירוב]
כתב יד עב כרס בן למעלה מ-[730] עמודים כתובים – ספר מבוא שערים לרבי חיים ויטאל, והוא כשמו "מבוא" והקדמה לחכמת הנסתר, על פי דרושי רבו האריז"ל.
ספר מבוא שערים הוא אחד החיבורים החשובים בקבלת האר"י, וידועות ממנו כמה "מהדורות" שונות שערך מהרח"ו, ולאחריו עריכות רבי יעקב צמח (והיא זו שלפנינו) ורבי נתן שפירא.
העותק שלפנינו הוא העתקה שלימה ומוגהת ביותר של הספר, במהדורתו האמצעית שהיא המשוכללת ביותר (ראה במחקר המצורף).
טופס נדיר, כולל שני ציורים – 'תרשימי הספירות' הגדולים, שנשתמרו רק בטפסים בודדים: אחד הוא ממהרח"ו והשני הוא מרבי יעקב צמח.
ציורים אלו הוכנו בנפרד מגוף ההעתקה שכן דרשו שרטוט מדויק. הם אינם מופיעים אפילו בהעתקת ספר זה בכתב ידו של רבי יעקב צמח עצמו.
– – – – – – – – – – – – – – – – – – –
חשיבות רבה נודעת לעותק זה, שהיה שייך לאיש אלקים קדוש חסידא ופרישא רבי ששון מרדכי שנדוך המכונה חכם ששון עג'מי – ראש וראשון למקובלי בבל!!
בראש כתה"י מופיעה חתימתו, לאורך הכת"י רשם בו עשרות הגהות בעצם כתי"ק הנאה, וכן רשם בו תרשימים ראשוניים של 'אילן הספירות' המסועף שערך והדפיס בספרו 'אילנא דחיי'!
חתימתו מופיעה בדף א ע"א:
"הצעיר ששון מרדכי משה". בשתי מקומות חתימות בנו רבי מרדכי, המציין כי שאל את הספר מאביו.
מריבוי ההערות והרישומים בכתיבת ידו המפוזרים לאורך כתב היד, ניכר כי מדובר בחיבור המרכזי ששימש אותו בתחילת לימודו בקבלת האר"י!
"זקנים אשר בשער מספרים ממנו נפלאות, אשר בעיניהם ראו המופתים והאותות, בקבלות אלהיות ומעשיות" – כך מתאר הגאון רבי בן ציון חזן את
המקובל האלוקי חכם ששון ב"ר מרדכי ב"ר משה שנדוך (נפטר: תק"ץ) – מגדולי חכמי ומקובלי בבל, התפרסם כמחולל מופתים באמצעות פעולות ב"קבלה מעשית". חיבר ספרים רבים, מהם נותרו בכת"י, ומהם נדפסו (חלקם ממש בשנים האחרונות). מלבד עיסוקו בקבלה שימש כפוסק ודיין יחד עם ידידו רבי משה חיים (סבו של ה'בן איש חי'), וכן כשליח ציבור ומחבר פיוטים, ואף נתברך בחוש אמנותי כפי שניתן לראות מכתיבת ידו הנהדרת, והמלומד דוד ששון העיד כי ראה פרוכת שהכין חכם ששון במו ידיו!
ה'בן איש חי' מביא עליו מעשה מופת איך בכוח ייחודים וכוונות שכיוון בהתבודדות במשך כמה ימים – הצליח להסיר "קליפה" שהייתה בבגדאד (בן יהוידע, ח"ב, דף כה ע"א; שם ח"ד, דף לג ע"ב).
מלבד חשיבותו העצמית של כתב היד מצד טיב הנוסח ומצד ייחוסו למעלה בקודש – הוא נדיר במיוחד בעצם קיומו, משתי סיבות:
א' – נדיר מאוד למצוא חיבורים שהיו בבבל בתקופה קדומה, שכן רובם הושמדו באסונות טבע שאירעו שם תדיר (כפי שמעיד מרן ה'בן איש חי', ראו בהרחבה בהקדמה לספר מרפא לנפש הוצאת 'אהבת שלום', י-ם תשפ"ג)
ב' – רבים מכתבי ידו של רבי ששון שנדוך נשרפו בשנת תרכ"א בבגדאד, וא"כ כתה"י שלפנינו הוא שריד לפליטה מרובי תורתו.
[סביבות ארם צובא, שנות הת"צ/ת"ק בקירוב]. ספירת דפים: [370] דפים, שהם כ-[735] עמודים כתובים. מצב כללי טוב, קרעים חסרים ב-4 דפים, הדבקות בדפים ספורים. כריכה נאה עם שדרה ופינות קלף.
חתימות נוספות בראש הספר: "הצעיר אהרן ששון בכ"ר יעקב ס"ט נר"ו". כמה חתימות שונות בלתי מזוהות של חכם בשם "ישראל".
נכתב עפ"י חוות דעת מפורטת של רבי משה הלל מחו"ר חברת 'אהבת שלום' המעטירה ועורך סדרת 'מן הגנזים', ותשואות חן חן לו.
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
בכותרת החיבור נרשמה הכותרת "ספר תולדות אדם" – כפי שנקרא בתחילה על ידי ר' יעקב צמח, ולאחר זמן נוספו סביבו המילים: "ספר עץ חיים, המכונה [ספר תולדות אדם], והוא מבוא שערים". נראה שהכותרת הזאת נוספה לאחר שכתה"י הוגה מתוך עותק שני בעריכתו של ר' נתן שפירא, שבו נקרא החיבור בשם "עץ חיים".
מחקרו של רבי משה הלל
