פריט : 43

מכתב בחתי"ק רבי חיים מבריסק, לטובת ישיבתו של הגרי"ח זוננפלד בירושלים! – בריסק תרע"א [1911]

פריט : 43

מכתב בחתי"ק רבי חיים מבריסק, לטובת ישיבתו של הגרי"ח זוננפלד בירושלים! – בריסק תרע"א [1911]

Opening bid: $10,000

מכתב בחתי"ק רבי חיים מבריסק, לטובת ישיבתו של הגרי"ח זוננפלד בירושלים! – בריסק תרע"א [1911]




מכתב בחתימת יד קדשו הטהורה של הגאון רבינו חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק, מראשי אדירי התורה בדורות האחרונים.

המכתב נשלח אל רבי שבתי וואלאך אב"ד ראזינאיי "המפורסם בתורתו ויראתו", בבקשה שישתדל ככל האפשר עבור השד"ר של ישיבת 'אור חדש' בירושלים אשר הגיע לעירו.

בסיום המכתב מברך רבינו הגר"ח: "ובזכות החזקת לומדי תורה הנותנת חיים ואשר לכל המחזיקים בה – יתברך מעכתר"ה באריכת ימים ושנים ברוב טובה וברכה", וחתם את שמו בעצם כתי"ק:
"נאם חיים הלוי סאלאווייציק"

בסמוך לחתימה מוטבעת גם חותמתו האישית: "חיים הלוי סאלאוויציק, בריסק דליטא".



מרן הגר"ח פעל בכל כוחו ויכולתו במסירות נפש רבה לחיזוק מוסדות התורה בירושלים, עד כדי כך שביתו בבריסק הפך לכתובת המרכזית לקבלת תרומות מכל העולם עבור ישיבות ארץ ישראל. על ישיבת 'אור חדש' התבטא במכתב אחר שלו: "הוא מוסד גדול וכביר של ת"ח גדולים בתורה ויראה, ומוכתרים בכל המדות שמנו חז"ל שהתורה נקנית בהם" (כתבי הסבא מקלם, ב, עמ' תתמד).

ישיבת 'אור חדש' נוסדה בירושלים על ידי הסבא מקלם בשיטת מאור המוסר רבינו ישראל סלנטר, ובאותה התקופה עמד בראשה הגה"צ רבי יוסף חיים זוננפלד. בין תלמידי הישיבה היה הגאון רבי צבי פסח פראנק, לימים רבה של ירושלים.

בריסק תרע"א [1911]. כתיבת סופר בחתימת הגר"ח מבריסק. גודל: 12.7X22.8 ס"מ. מצב טוב, קרעים זעירים בשוליים, סימני קיפול.

– – – – – – – – – – –



שר התורה הגאון המופלא רבי חיים הלוי סולובייצ'יק (תרי"ג-תרע"ח) בן הגאון בעל 'בית הלוי'. גאון הדורות האחרונים, ומגדולי מנהיג היהדות החרדית, הטביע את חותמו על דרך הלימוד הישיבתית, השקפתו ו'הדעת תורה' שהנחיל לרבים הם אבן יסוד בהשקפה החרדית התורנית.

על מצבתו נחרת:
'שר התורה, הגאון החסיד האמיתי רבם של כל ישראל, אשר נתן דרך בים התלמוד וסלל נתיבה חדשה בידיעת והבנת התורה לאמתה והעמיד תלמידים למאות ולאלפים'.

הנמען – הגאון רבי שבתי וולך (תרי"א-תר"ץ בערך) – נודע עוד מילדותו כ"עילוי" מופלג, ולאחר חתונתו התיישב ברוזי'נוי. לאחר שרב העיר רבי מרדכי גימפל יפה עלה לא"י בשנת תרמ"ט – הכריחוהו בני העיר לשמש ברבנות הקהילה, ואכן שימש בה עד לפטירתו. תלמידו המובהק הוא רבי משה לנדינסקי ראש ישיבת ראדין.

מכתב בחתי"ק רבי חיים מבריסק, לטובת ישיבתו של הגרי"ח זוננפלד בירושלים! – בריסק תרע"א [1911]




מכתב בחתימת יד קדשו הטהורה של הגאון רבינו חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק, מראשי אדירי התורה בדורות האחרונים.

המכתב נשלח אל רבי שבתי וואלאך אב"ד ראזינאיי "המפורסם בתורתו ויראתו", בבקשה שישתדל ככל האפשר עבור השד"ר של ישיבת 'אור חדש' בירושלים אשר הגיע לעירו.

בסיום המכתב מברך רבינו הגר"ח: "ובזכות החזקת לומדי תורה הנותנת חיים ואשר לכל המחזיקים בה – יתברך מעכתר"ה באריכת ימים ושנים ברוב טובה וברכה", וחתם את שמו בעצם כתי"ק:
"נאם חיים הלוי סאלאווייציק"

בסמוך לחתימה מוטבעת גם חותמתו האישית: "חיים הלוי סאלאוויציק, בריסק דליטא".



מרן הגר"ח פעל בכל כוחו ויכולתו במסירות נפש רבה לחיזוק מוסדות התורה בירושלים, עד כדי כך שביתו בבריסק הפך לכתובת המרכזית לקבלת תרומות מכל העולם עבור ישיבות ארץ ישראל. על ישיבת 'אור חדש' התבטא במכתב אחר שלו: "הוא מוסד גדול וכביר של ת"ח גדולים בתורה ויראה, ומוכתרים בכל המדות שמנו חז"ל שהתורה נקנית בהם" (כתבי הסבא מקלם, ב, עמ' תתמד).

ישיבת 'אור חדש' נוסדה בירושלים על ידי הסבא מקלם בשיטת מאור המוסר רבינו ישראל סלנטר, ובאותה התקופה עמד בראשה הגה"צ רבי יוסף חיים זוננפלד. בין תלמידי הישיבה היה הגאון רבי צבי פסח פראנק, לימים רבה של ירושלים.

בריסק תרע"א [1911]. כתיבת סופר בחתימת הגר"ח מבריסק. גודל: 12.7X22.8 ס"מ. מצב טוב, קרעים זעירים בשוליים, סימני קיפול.

– – – – – – – – – – –



שר התורה הגאון המופלא רבי חיים הלוי סולובייצ'יק (תרי"ג-תרע"ח) בן הגאון בעל 'בית הלוי'. גאון הדורות האחרונים, ומגדולי מנהיג היהדות החרדית, הטביע את חותמו על דרך הלימוד הישיבתית, השקפתו ו'הדעת תורה' שהנחיל לרבים הם אבן יסוד בהשקפה החרדית התורנית.

על מצבתו נחרת:
'שר התורה, הגאון החסיד האמיתי רבם של כל ישראל, אשר נתן דרך בים התלמוד וסלל נתיבה חדשה בידיעת והבנת התורה לאמתה והעמיד תלמידים למאות ולאלפים'.

הנמען – הגאון רבי שבתי וולך (תרי"א-תר"ץ בערך) – נודע עוד מילדותו כ"עילוי" מופלג, ולאחר חתונתו התיישב ברוזי'נוי. לאחר שרב העיר רבי מרדכי גימפל יפה עלה לא"י בשנת תרמ"ט – הכריחוהו בני העיר לשמש ברבנות הקהילה, ואכן שימש בה עד לפטירתו. תלמידו המובהק הוא רבי משה לנדינסקי ראש ישיבת ראדין.