נדיר במיוחד! – ספר הקדוש ראשית חכמה, דפוס ראשון בארצות אשכנז – קראקא שנ"ג [1593]
תוכחות מוסר, עניני קדושה ותיקוני תשובה, מאת המקובל האלוקי רבי אליהו די וידאש תלמידו של הרמ"ק.
הספר הקדוש ראשית חכמה הוא "ראש וראשון לכל ספרי המוסר והיראה" כלשון הגה"ק רבי אלעזר רוקח מאמשטרדם, ונתקבל בכל קצווי תבל מאז צאתו לאור עולם.
גדולי ישראל וצדיקי החסידות ציוו והזהירו לקבוע סדר לימוד יומי בספר ראשית חכמה,
"ואשרי אדם שילמד בו כל יום ויעשה קבע שיעור אחד ודאי יתנוצץ בו קדושה וטהרה" (שם הגדולים ערך ראשית חכמה).
וכן כתב הרבי רבי שמעלקא מניקלשבורג בשם רבו המגיד ממעזריטש
: "להיזהר ללמוד ספרי מוסר בכל יום, בפרט בספר הקדוש ראשית חכמה, מיניה לא תזוע" (תורת המגיד עמ' א').
מהדורה זו היא הראשונה שנדפסה בארצות אשכנז!
המהדורה הראשונה של הספר הופיעה בונציה בשנת של"ט, ולאחר מכן, בשנת שנ"ג נדפסו שתי מהדורות חדשות: אחת בונציה, ואחת בקראקא (והיא זו שלפנינו). מכאן והלאה – נדפסו הספר וקיצוריו בכמות העולה ליותר ממאה מהדורות!
עותק מרשים!
כרך עב כרס, מכיל 460 דף (!), כרוך בכריכת עור קדומה עם הטבעת עיטורים נאים, מהמאה ה-17 בקירוב (משוחזרת קלות).
נדיר מאוד למצוא עותק ממהדורת קראקא, ובשלימות.
קראקא, שנ"ג-שנ"ד [1593-1594], דפוס יצחק פרוסטיץ. ספירת דפים: י, תיח, לב דף. גודל: 20 ס"מ. מצב כללי טוב, השלמות נייר קטנות בשער (פגיעה קלה במסגרת) ובדפים ספורים נוספים. מעט נקבים וקרעים קטנים, כתמים, שני דפים כרוכים שלא במקומם.
בשער הספר חתימות ורישומים שונים חלקם קדומים מאוד (דהויים ומטושטשים חלקית). בין דפי הספר כ-10 תיקונים בכתיבה אשכנזית.
רישום יפיפה מופיע בסוף הספר:
"בזה הספר למדתי כדי לכוף את יצרי הרע ולשבר את לבי, ובזה תהיה יראת ה' על פני לבלתי אחטא ואהי' סור מרע ועשה טוב, והשב"ה [והשם ברוך הוא] יתן לי לב טהור להבין ולהשכיל"
– – – – – – – – – –
בשער הענוה פרק ו' (דפים שנד ע"ב – שנה ע"א) נדפסה 'אגרת הרמב"ן' הידועה.
אגרת הרמב"ן היא אגרת מוסר נפלאה ששלח הרמב"ן לבנו רבי נחמן מעכו לקטלוניה שבספרד, ועוסקת בעיקר במידת הענוה ולכן הדפיסה בעל ראשית חכמה בספרו בשער הענוה.
רבי שלמה אלגאזי כותב בספרו מעולפת ספירים (קושטא ת"כ): 'ובישר לו שביום שיקרא האגרת הזאת יענוהו מן השמים כל מה שישאל וכל מי שירגיל לאומרה בודאי יהא נצול מכל צרה ומובטח לו שהוא בן עולם הבא, עכ"ל'.
וכתב החיד"א בשם הגדולים (ערך רבי נחמן) שחכמי המוסר מזהירין לקרות את האגרת מדי פעם.
