מספרי החסידות הנדירים – 'וצוה הכהן' – שדה לבן, תקפ"ג [1823] – עותק בית טשרנוביל
צוואת הרה"ק רבי אהרן שמואל הכהן מסטעפין תלמיד המגיד ממזריטש ורבי פנחס מקוריץ לבניו, מתובל בביאורים נפלאים על התנ"ך ומאמרי חז"ל מהבעל שם טוב ותלמידיו.
המחבר הרה"ק רבי אהרן שמואל הכהן מסטעפין (ת"ק-תקע"ד) תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש ושל רבי פנחס מקוריץ ומביא מדבריהם בספרו. כמו כן מביא דברי תורה מהבעל שם טוב ומפליג בשבחו, וכן מרבי זאב וואלף מזיטומיר ורבי יצחק אייזיק מקוריץ בעל ברית כהונת עולם.
היה מצאצאי המהר"ל מפראג ורבי נפתלי כ"ץ בעל 'סמיכת חכמים' ומביא מדבריהם.
ספר מעניין ומלא תוכן, פה ושם מגלה המחבר פרטים מאלפים מקורותיו. בסוף ימיו עבר לשדה לבן בה שימש אביו ברבנות ובה נפטר.
ספר נדיר באופן מיוחד!!
בכל שנותיה של קיום קהילה יהודית בעיר 'שדה לבן' האוקראינית – נדפסו בה פחות מחמישה (!) ספרים עבריים, כולם יקרי מציאות!
שדה לבן, תקפ"ג-תקפ"ד [1823], מהדורה ראשונה ונדירה באופן בלתי רגיל. ספירת דפים: [2], טז, כ-מז, מז-עד, עו-עז דף. גודל: 20.5 ס"מ. מצב כללי טוב, שיקומים קלים בדפים הראשונים, כתמים. נקבים בודדים. כריכת עור חדשה נאה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי חסידות, מס' 193.
– – – – – – – – – – –
עותק האדמו"ר הקדוש רבי אהרן מטשרנוביל ובנו הרה"ק רבי זוסיא:
בשער הספר רישום (מטושטש מעט):
"זוסיא בהרב" – זהו הרישום המפורסם, שעל פי המסופר מופיע בספרים שהוריש האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל לבנו האדמו"ר רבי זוסיא מטשרנוביל.
רישום נוסף בשער בכתיבת אחרת: "וצוה הכהן,
פה טשרנאבל"
הרה"ק רבי אהרן מטשרנוביל (תקמ"ז-תרל"ב) מגדולי האדמו"רים, היה נכדו ותלמידו של ה'מאור עינים', בן לבנו הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל. מלבד בניו הגדולים – מפורסם ביותר חתנו הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב.
בנו הרה"ק רבי זוסיל מטשרנוביל (תקע"ד-תרמ"א), מילא מקום אביו הגדול ונפטר בצעירותו. חתניו המה הרה"ק המהרי"ד מבעלזא (אבי הרה"ק רבי אהרן בעלזער), והרה"ק רבי זאב מרחמסטריווקא (חותנו של ה'אמרי חיים' מויז'ניץ).
– – – – – – – – – – –
כל חיבוריו של המחבר הם או יקרי מציאות או שנכחדו!
ספרו של המחבר שלפנינו הוא ספרו היחיד של המחבר שהגיע לידינו בשלימות. חיבר גם 'קורא מראש' על מדרש רבה (ברדיטשוב תקע"א) ולא נשלם בדפוס – נדפסו רק 100 דפים ראשונים, וגוף כת"י ובו המשך הספר נשרף ר"ל לאחר כמה שנים.
חיבר גם ספר שו"ת ופלפולים בשם 'אבן הראשה' שלא נדפס ולא ידוע מה עלה בגורלו, אולם המחבר תכנן להדפיסו, ועבור מימון ההדפסה הדפיס דף מיוחד ובו מכתב תמיכה שהעניק לספר סניגורן של ישראל רבי לוי יצחק מברדיטשוב שהיה קרובו (ומכנהו "מחותנו"), אולם הדף המקורי לא שרד וידועה כיום רק העתקה ממנו (מזכרת לגדולי אוסטרהא עמ' 256).
– – – – – – – – – – –
קהילת "שדה לבן"
היא קהילה קטנה בגודלה וגדולה בחשיבותה, וכסמך לזה תעיד העובדה שכאשר חפצו בני הקהילה שה'אוהב ישראל' מאפטא יכהן פאר ברבנות עירם, הוא אמנם לא קיבל את הצעתם מחמת זקנותו וטרדותיו, אך על מנת לפייס את דעת בני הקהילה הגיע במיוחד לבקרם כאות חיבה (אגרות האוהב ישראל מאפטא, אגרת כא).
בראש הספר שלפנינו נדפסה הסכמה נדירה מהרה"ק רבי שימעל'ה מזעליחוב, שניתנה בעת שביקר בקהילה בדרכו אל רבו ה'אוהב ישראל'.
בשער הספר נרשם באותיות אדומות גדולות ומרשימות מקום הדפוס: "שדה לבן". שם מיוחד זה אינו השם המקורי של העיר: היא נקראת בשם 'בילא צ'רקווה' שפירושו הוא "כנסיה לבנה", ועל כן היהודים נהגו לשבש את שם העיר ולכנותה בשם "שדה לבן" (כפי שהיו שנהגו לומר 'סאקמאר' במקום 'סאטמאר', שאף הוא שם ע"ז).
