מכתב נדיר ומיוחד מאת הרה"ק רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בעניין נדבת שמן להדלקה בל"ג בעומר באתרא קדישא מירון – קראלי תרצ"ג
מכתב נדיר ומיוחד מאת הרה"ק רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בעניין נדרו לתת הוצאות ההדלקה בל"ג בעומר במירון ובענין הרבנות בירושלים
– קראלי תרצ"ג
מכתב נפלא בענין קבלת הרבנות בירושלים לאחר פטירת הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד ורצונו לעלות לגור בירושלים וכן בענין נדרו אשר נדר לנדב שמן ויין להדלקה בעת היותו בל"ג בעומר במירון.
בעת ביקור רבנו פעם ראשונה בא"י בשלהי שנת תרצ"ב, שבת במירון על ציון התנא האלקי רשב"י עם חבורתא קדישתא די בארעא דישראל, בני עליה חסידים ואנשי מעשה שבעיה"ק צפת וטבריא ושהה שם כמה ימים בהתרוממות הנפש. שנים רבות אחרי כן עוד סיפרו בני ארץ ישראל מביקורו במירון.
בהיותו שם נדר סכום נרות ויין לצורך הילולא רבא דרשב"י ביום ל"ג בעומר (ראה דברי יואל מכתבים ח"א מכתב קכח ובהערות שם) במכתב הנוכחי, הוא כותב לשאר בשרו ר' יואל אשכנזי שיורה לו בהמשך איזה סכום לתת ואיך להתנהג בזה.
מכתב ארוך מאוד – שני עמודים ומחצה בכתי"ק וחתימת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
הרבנות בירושלים
בשנת תרצ"ב, לאחר פטירת הגה"צ רבי יוסף חיים זוננפלד אב"ד העדה החרדית בירושלים, הוצע להרה"ק רבי יואל מסאטמר שנודע אז בתור 'הרב מקראלי' לעמוד בראש היהדות החרדית בירושלים, ובשלהי שנה זו ערך את ביקורו הראשון בארץ ישראל.
אל הצעת הרבנות מתייחס האדמו"ר במכתבו הנוכחי אל שאר בשרו הרה"ח רבי יואל אשכנזי מטבריה וכותב:
"אודות הרבנות שבירושלים וקביעת דירתי בשם האמת אגיד לו, כי עיקר הדבר של מצב הרבנות הנה הוא רחוק מכליותי, אך יען שבלא"ה [שבלאוו הכי], אני משתוקק זה כבר לקבוע דירתי בארץ הקודש, מחמת כמה טעמים, לכן לא דחיתי הדבר בשתי ידים, אבל לעת עתה הנני בשב ואל תעשה, כי כמה מניעות קשות בדבר".
בהמשך כותב על כמה עניינים נוספים: מתייחס לפירסום מכתבו נגד עיתונים המלאים דברי מינות ששלח
"אל האברכים הקנאים שבירושלים"; כותב דברי שבח מופלגים על הגה"ק רבי משה קליערס אב"ד טבריה; על הבקשה לשלוח ספרי 'ישמח משה' לטבריה – משיב שעל אף שנדפסו שוב אינם בנמצא בהונגריה, ונושאים נוספים.
ומסיים בברכות:
"כי ה' יתברך יהיה בעזרו שיזכה לישב באהלה של תורה ועבודת הי"ת מתוך נחת והרחבת הדעת בשמח ובטוב לב ויתמלא כל משאלות לבבו לטובה"
האדמו"ר הקדוש רבי יואל מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט) בעל "דברי יואל". מדמויות ההוד של האדמו"רים שנותרו לפליטה לאחר השואה.
גאון עצום ומופלא בכל חלקי התורה, ולוחם קנאי כנגד הציונות וכל מוסדות השלטון החילוני בארץ ישראל.
הקים מעפר את חסידות סאטמר לאחר השואה, ובנה קהילה מפוארת בארה"ב ובירושלים. משנת תשי"א שימש גם כנשיא העדה החרדית בירושלים ואחמר מכן גאב"ד ירושלים.
נודע במלחמתו שערך כנגד הציונים ומפלגותיהם, וכן נלחם בעוז וגבורה נגד אלו שבאו לארץ ישראל ליטול בזרוע, אך ורק לשם כיבוש הארץ והמולדת.
הנמען הרה"ח רבי יואל אשכנזי מטבריה, היה שאר בשרו של רבינו, הוא היה נינו של רבי יואל אשכנזי מזלוטשוב שהיה אבי אמו של הרה"ק רבי יואל מסאטמר ושניהם נקראו על שמו. מנעוריו היה קשור רבי יואל אל רבינו ורבינו הוקירו וכיבדו מאוד ובכל ביקוריו בא"י היה מבקרו בביתו בטבריה.
המכתב לא נדפס בספר דברי יואל – מכתבים בהוצאת המשב"ק הרה"ח רבי יוסף אשכנזי (ברוקלין תש"מ)
קראל [תרצ"ג 1932/1933]. בלאנק אישי, 2 וחצי עמודים,
הכל בכתב יד קדשו וחתימתו. גודל: 14.8X22.7 ס"מ. כתמים וסימני קיפול, בסימן הקיפול במרכז הדף פגמים קלים עם פגיעות במילים בודדות.
