צוואת הבעש"ט דפוס ראשון! – 'ליקוטים יקרים' מתורת המגיד ממעזריטש, דפוס ראשון – לבוב תקנ"ב [1792]
ליקוטי תורה אשר יצאו מפי ארבעה קדושי עליון: רבינו הבעל שם טוב, השני, תלמידו הרה"ק רבי דב בער – המגיד ממעזריטש, השלישי רבינו מנחם מנדל מפרמישלאן שעלה לארץ ישראל, והרביעי בקדש הרה"ק רבי יחיאל מיכל – המגיד מזלוטשוב.
למעשה רוב תוכן הספר הוא מתורת המגיד ממעזריטש, וכך מתייחסים אליו שלושת המסכימים.
שמו של המלקט והעורך לא נזכר, יש אומרים שהוא הרה"ק רבי משולם פייבוש מזאבריז'. שהיה תלמידם של המגיד ממזריטש, רמ"מ מפרמישלאן והמגיד מזלוטשוב.
בדף טז ע"א נדפסה "צוואה מריב"ש ע"ה", ובה דברי אמונה וחיזוק שלהבת אש קודש מרבינו ישראל בעל שם טוב, והוא דפוס ראשון של "צוואת הריב"ש"!
"צוואת הריב"ש" (בנוסח אחר וארוך יותר, מכת"י אחר) נדפסה בפני עצמה לראשונה רק שנה לאחר מכן, זאלקווא תקנ"ג. ה"צוואה" נדפסה לאחר מכן עוד עשרות פעמים.
כבר בעל ה'תניא' העיר שנים ספורות לאחר ההדפסה כי זו אינה ממש "צוואה" רגילה, אלא "ליקוטי אמרותיו הטהורות" של הבעש"ט, והדברים המכוונים בה הם "אמת לאמיתו" (התניא, ריש אגרת כה).
למברג תקנ"ב [1792], מהדורה ראשונה. ספירת דפים: [2], מ דף. גודל: 23.5 ס"מ. מצב טוב, בלאי אופייני ונקבים בשולי חלק מהדפים. כתמים. כריכת עור חדשה נאה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי חסידות, מס' 301
– – – – – – – – – – –
הספר נדפס בבית דפוסו של הצדיק רבי שלמה יאריש רפאפורט – כידוע לבית דפוסו יוחסו מעלות גדולות – ארבע שנים קודם, נדפס שם ה'נועם אלימלך' (לבוב תקמ"ח).
