פיסת היסטוריה אגדית: הפסק הפולמוסי המפורסם ביותר של ה'חזון איש'!!!
– "אחים יקרים! אכלו ביום הרביעי וצומו והתענו ביום החמישי, ואל תחושו לשום דבר"
שריד היסטורי אותנטי בעל חשיבות עצומה, אשר עמד במרכזו של פולמוס סוער חובק ארצות!!
נוסח המברק המפורסם של ה'חזון איש' אל ישיבת מיר בעיר קובה ביפן בענין פולמוס 'קו התאריך', בכתב יד אחיינו רבי שמריהו גריינמן.
בני ברק, ערב יום הכיפורים תש"ב [1941]
בסוף שנת תש"א התרחש פולמוס חריף סביב שאלה הלכתית חמורה, מן הסבוכות וכבדות המשקל שהתעוררו בדורות האחרונים: לעיר קובה שביפן הגיעה קבוצת פליטים גדולה מתלמידי ישיבת מיר ועוד אשר נמלטו מידי הצורר הנאצי, ונתעוררה השאלה אימתי יש לצום ביום כיפור, האם ביום רביעי או ביום חמישי (הראשון או השני לאוקטובר 1941) עבור פתרון שאלה זו יש להכריע מהו 'קו התאריך' היהודי, ושורשיו מצויים עוד בכתבי הראשונים, אולם עד אותו הדור לא נתקבלה הכרעה הלכתית חד משמעית, ועל כן שלחו תלמידי הישיבה את השאלה אל רבני ארץ ישראל, בבקשה שיכריעו בדחיפות.
באופן חריג ביותר, ובשונה ממנהגו שלא להורות לרבים – נכנס מרן ה'חזון איש' לסוגיה והכריע בכל תוקף סמכותו ההלכתית כי יש לצום ביום חמישי, מתוך הסתמכות על שיטות הראשונים בסוגיה.
מחמת שהיו רבים מחכמי ארץ ישראל שסברו כי יש לצום ביום רביעי, ה'חזון איש' החזיק בשיטתו בכל תוקף – ועמד כחומה בצורה, כמעט לבדו, מול כל שאר החכמים, ואף חיבר קונטרס שלם בענין זה בשם "י"ח שעות".
על כן שלח ה'חזון איש' מברק לקובה בו פוסק בתקיפות החלטית שאינה אופיינית – "צומו והתענו ביום החמישי", ועל מנת שלא יהיה פתח לטעות ציווה במפורש "אכלו ביום הרביעי" (!!), וחתם: "ואל תחושו לשום דבר", כלומר אל תחששו לשום דעה אחרת!!
המברק נשלח בדחיפות, זמן קצר לפני יום כיפור, בין היתר מפני שה'חזון איש' חשש כי יהיו בקובה כאלו שיצומו יומיים מפני הספק, והוא ספק פיקוח נפש מובהק.
לפנינו הנוסח הראשון והמקורי של המברק, אותו כתב אחיינו ומקורבו של ה'חזון איש' ממש בעת התרחשות הפולמוס ההיסטורי – הוא הגאון רבי שמריהו גריינמן, אשר ערך והוציא לאור חלק מכתבי החזו"א.
מפני חשיבות הפולמוס ועוצמת עמידת ה'חזון איש' על דעתו דעת תורה – הפסק שלו "אכלו ביום הרביעי וצומו ביום החמישי" – נחשב בלי ספק לפסיקה המפורסמת ביותר של ה'חזון איש'!!
יחיד בעולם בחשיבותו!!
תיאור הפריט: שתי פיסות נייר, על אחת נרשם נוסח המברק בעברית ותרגום חלקי לאנגלית; על השניה נרשמו פרטי הנמען בקובה – הוא רבי אברהם שווארץ, תלמיד ישיבת מיר ולימים משגיח ישיבת 'אור ישראל' (נפטר תשכ"ח).
[בני ברק, ערב יום כיפור תש"ב, 1941]. גודל ממוצע: כ-20X8.5 ס"מ. מצב טוב, קמטים וכתמים קלים.
נוסח זה נדפס בספר 'גנזים ושו"ת חזון איש' (מהדורה שניה). וראה גם: קובץ אגרות חזו"א, ב, אגרת קסז. ראה על הפולמוס בהרחבה: מקצה הארץ – קו התאריך בהלכה, בני ברק תשע"ט, עמ' 25-39 (ושם מביא מקורות רבים).
