fbpx

פריט : 72

שלטי הגבורים – חיבור חשוב וייחודי על בית המקדש וכליו, דפוס ראשון – מנטובה שע"ב [1612]

Opening bid: $1,200

שלטי הגבורים – חיבור חשוב וייחודי על בית המקדש וכליו, דפוס ראשון – מנטובה שע"ב [1612]




חיבור מרתק ויוצא דופן ובו צ' פרקים הכוללים תיאור מוחשי ובהיר, מפורט לפרטי פרטים, של כל מלאכת בית המקדש: צורתו, כליו, כלי הנגינה של הלויים וחוקי שירתם (עשרה פרקים!), אבני החושן, צמחי הקטורת, מטבעות, כהן משוח מלחמה, הקרבנות ועוד ועוד.



חיבור זה הוא למעשה מעין "אנציקלופדיה" לכל המושגים הקשורים לבית המקדש, תוך הרחבה הנוגעת להיבטים המדעיים של העניינים הנ"ל, מלא וגדוש בדברי טעם נפלאים, מתוקים לכל קוראם!

בחיבור זה נסתייעו כמעט כל העוסקים בסוגיות אלו, כבר בדורו של המחבר. ביניהם: בעל 'תוספות יום טוב' המכנה את המחבר בתואר
"השליט" (מידות פ"ה מ"ד), ה'חוות יאיר', ה'חסדי דוד' (ר"ד פארדו), ה'תפארת ישראל', ועוד רבים. רבי אליהו הכהן מאזמיר בעל 'מדרש תלפיות' שיקע בספרו קטעים שלמים מהספר שלפנינו.

החיבור כולל תשעים פרקים, ובסופו חלק נפרד: שלושה "מגינים" עם שערים נפרדים, ובהם תפילות וסדרי תפילה קבועים לכל יום, שבתות ומועדים.

המלומד הנודע רבי אברהם הרופא משער אריה (נפטר: שע"ב), חכם עצום בתורה ומדע, וכל רז לא אניס ליה. מתלמידי רבי אברהם פרובינצאלו ורבי משה קאזיס, והיה לאחד מגדולי חכמי מנטובה. היה בעל ידע כללי נרחב ביותר, ושלט בעשרה לשונות כפי שמתארם בהקדמתו. בחיבור זה נסתייע בלשונות אלו, ועל כן הדפיס בראש הספר קונטרס קטן העוסק ב"לשונות העמים", ובתוכו הדפיס את צורת האותיות היווניות!

הספר נדפס על ידי המדפיס הוונציאני אלישע הזפרוני, שהגיע למנטובה במיוחד על מנת להדפיס את הספר (כפי שמעיד המחבר בהקדמה).
להרחבה על המחבר ראה בהקדמה מפורטת בהוצאה החדשה של הספר ע"י מכון ירושלים (תש"ע).



מנטובה שע"ב [1612], מהדורה ראשונה (נדפס מחדש רק בשנות הת"ש). ספירת דפים: יב, קפו דף. כתמים בדפים ראשונים ואחרונים, מלבד זה מצב טוב. כריכת עור חדשה נאה.

– – – – – – – – – – – – –

כחלק מהיקף ידיעותיו האדיר של המחבר הוא אף מביא כמה פעמים ידיעות מיבשת אמריקה שנמצאה זמן לא רב קודם לכן (ראה למשל דף פג ע"א), והוא אחד מהספרים העבריים המוקדמים ביותר בהם נזכר יבשת אמריקה!

– – – – – – – – – – – – –

חידוש נפלא כותב המחבר בטעם ההלכה המובאת בגמרא, שהאיש אשר שוחק את הבשמים אומר "הדק היטב היטב הדק, מפני שהקול יפה לבשמים":
בעת הכתישה עולה לאוויר עפרורית של הבשמים מחמת הכתישה, ובאם יתעטש או ישתעל הכותש מחמת חוזק הבשמים יש חשש שהן יביאו את הכותש "לידי אסכרה מסוכנת", ועל כן "באומרו 'היטב הדק הדק היטב' הוא מוציא המילות האלה בלשון ובאברי הנשימה בדחיפה, וכמשפט הזה הוא דוחף עליית הבשמים ומוציא אותם חוץ מהגרון ולא יוזק האיש השוחק בעבור הסממנים העולים"!