מכתב מהאדמו"ר רבי מנחם מנדל הלברשטאם מסטרופקוב – גאטענבערג, שוויץ תש"ה [1945]
המכתב כתוב כולו בכתב יד וחתימת האדמו"ר בעת היותו בשוויץ, בחודש אלול תש"ה – חודשים ספורים לאחר סיום השואה בה נרצחו רוב משפחת האדמו"ר.
במכתב כותב על ידיעות שמנסה להשיג על משפחתו, על משפחת הנמען ועל משפחת ר' אשר זלקא הכהן ראנד שהיה מראשי 'וועד ההצלה'.
וכך כותב בין דבריו: "והעיקר השי"ת יעזור שמהרה אשמע ממשפחתי שיחי' ומשפחת כמ"ע [-כבוד מעלתו], למען אוכל לבשרו בשורה טובה".
בסוף המכתב מברך:
"והשי"ת ירחם עלינו בתוך כלל ישראל, לשמוע מהרה בשורות טובות אמתיות, ונוכל עוד לעבוד את הבורא ית"ס מתוך דעת צלולה, ונזכה לגאולה שלימה".
האדמו"ר הק' רבי מנחם מנדל מסטרופקוב (תרל"ג-תשי"ד) בעל 'דברי מנחם', בנו בכורו של רבי שלום מסטרופקוב בעל 'דברי שלום', בן הגה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא בעל 'דברי יחזקאל', בן הרה"ק בעל 'דברי חיים' מצאנז – אשר שימש כסנדק שלו. בילדותו נפטרה אמו, וגדל בבית זקנו הקדוש משינאווא. כבר בצעירותו הפליא המהר"ש ענגל את בקיאותו וחריפותו.
בימי השואה נמלט לבודפשט, והסתתר יחד עם הרה"ק מוהר"א מבעלזא שאף מסר לו קוויטל, ומשם נמלט לשוויץ.
בבואו לאמריקה בשנת תש"ז נחשב כאוד מוצל זקן משיירי כנסת הגדולה, שריד לדור קודם וכל האדמורי"ם הוקירוהו וכבדוהו. נודע כצדיק ופועל ישועות. ומכל רחבי ארה"ב נהרו אליו להיפקד בפקודת ישועה ורחמים. הוא שימש כסנדק של האדמו"ר מוהר"א מסאטמר שליט"א, בהוראת הדברי יואל. וכן של האדמו"ר מצאנז שליט"א. האדמורי"ם מסטאמר וסקווירא שהו ליד מיטתו בעת עלותו לגנזי מרומים.
גאטענבערג (שוויץ), תש"ה [1945]. הכול בכתי"ק וחתימת האדמו"ר. גודל: 20.8X29 ס"מ בקירוב. מצב טוב, סימני קיפול עם קרעים זעירים בודדים. ראש המכתב אינו חתוך במיושר.
