מיסודות הלכות כשרות: איסור והיתר הארוך, דפוס ראשון – פירארא שט"ו [1555]
ספר איסור והיתר לרבינו יונה, ובו ששים שערים בהלכות כשרות מאכלים ודינים רבים הנוגעים בזה, על פי תורת ראשוני אשכנז.
ספר זה הוא מיסודות כל מנהגי אשכנז בהלכות כשרות עד דורנו, והוא מובא פעמים רבות אצל גדולי הפוסקים: הרמ"א, הב"ח, הש"ך והט"ז ועוד רבים.
רבינו יהונתן אייבשיץ התבטא על הספר:
"…מפיו אנו חיים ממש בהוראת איסור והיתר" (בהקדמת כרתי ופלתי).
דפוס ראשון של הספר. ישנו נוסח נוסף בכתב יד, ורבינו הרמ"א ראה את שתי המהדורות כפי שמציין בעצמו (שו"ת הרמ"א סי' קלב אות יב).
הספר מכונה אצל הפוסקים בשם "איסור והיתר הארוך" או בקיצור: "הארוך", על מנת להבדילו מספר 'שערי דורא', שאף הוא עוסק באותו ענין ונקרא גם הוא בשם "איסור והיתר".
מחבר הספר הוא רבינו יונה כפי שכתוב בשער הספר אולם עד היום אין ברור לחלוטין באיזה רבי יונה מדובר: בתקופות קדומות היו שייחסוהו לרבינו יונה החסיד מגירונדי אשר בספרד , אולם נראה ברור כי המחבר היה בן מדינות אשכנז. היו שייחסוהו לרבי יונה מרגנשבורג בן דורו של בעל 'תרומת הדשן', ויש בזה מפקפקים, אולם לכולי עלמא "רב גדול ומובהק היה" (שו"ת משאת בנימין סימן לד. וראה בהרחבה בקובץ חצי גבורים, פליטת סופרים ז (תשעד), עמ' תמח-תעד).
פררה שט"ו [1555], דפוס רבי אברהם ן' אושקי, בשער הספר סמלו המרשים והייחודי. ספירת דפים: [174] דף. מצב טוב, כתמים. נקבים בודדים. כריכת עור חדשה נאה.
– – – – – – – – – – –
בראש הספר הסכמת שלושת רבני העיר פירארא: רבי ברוך עוזיאל חזקיטו, רבי אברהם מרוויגו ורבי ישראל מרוויגו.
כשנה קודם ההדפסה נגזרה 'גזירת התלמוד' הקשה, וכמה חודשים לאחר מכן גזרו חכמי הקהילות באיטליה שלא להדפיס ספר בלא הסכמה. ספר זה עם ההסכמה שלפנינו הוא אם כן אחד מהספרים הראשונים שנדפסו עם הסכמה, כפי הנראה בעקבות התקנה.
